יום השירות הציבורי הבינלאומי מצוין בכל שנה, ומטרתו להוקיר את תרומת עובדי המגזר הציבורי לפיתוח חברתי ולשגשוג. היום נקבע על ידי העצרת הכללית של האו”ם ל-23 ביוני כי ביום זה ב-1978 אומצה אמנת ארגון העבודה הבינלאומי העוסקת בתנאי העסקה וביחסי עבודה בשירות הציבורי.
חוסן לאומי: כפי שהוכח באירועי חירום ביטחוניים, עובדי המגזר הציבורי, רופאים, שוטרים, עובדים סוציאליים ועובדים ברשויות המקומיות, הם קו ההגנה האזרחי הראשון של המדינה; צמצום פערים וצדק חלוקתי: המגזר הציבורי אחראי לוודא שכל אזרח, ללא קשר למוצאו, לדתו, למקום מגוריו או למצבו הכלכלי, יקבל גישה שווה לבריאות, חינוך, תחבורה, ביטחון אזרחי ורווחה; יציבות והמשכיות: חילופי שלטון גוררים מדיניות משתנה, והשירות הציבורי צריך לשמור על רציפות תפקודית ולמנוע קריסה של מערכות ניהול.
ומהי תמונת המצב אצלנו? על פי דוח מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור (2024) הוגשו 34,259 תלונות על שירות ציבורי בחמש שנים. 57.9% מהתלונות מוצדקות - שיעור גבוה בהשוואה לנתונים בינלאומיים. על פי נתוני (2022-2023) ישראל מדורגת מתחת לממוצע באמון הציבור בשירותים הציבוריים.
אנשי מקצוע מציינים דרכים לשיפור השירות: העמקת הדיגיטציה על ידי יצירת מסלולים פשוטים ונגישים. שיפור המענה האנושי באמצעות הכשרות מקצועיות ומנגנוני שיחה חוזרת. פישוט תהליכים דרך איחוד מערכות מידע ושיתוף נתונים בין משרדים. וגם חינוך לתרבות שירות, שמבינה שהאזרח הוא הלקוח.
משמח לציין שמתקיימות פעילויות פרו-אקטיביות לשיפור השירות הציבורי בישראל, אבל אלה לא יספיקו אם לא תחוזק הממלכתיות ותהיה הגנה על עובדי ציבור ושומרי סף, ואם לא יובטחו הליכי מינוי אובייקטיביים המבוססים על כישורים ומקצועיות ולא על זיקה פוליטית. ובצד התביעה לשינוי, יש להוקיר את מסירות ההון האנושי, המקצועי, בשירות הציבורי.
התרעות פיקוד העורף