למעלה ממיליון ניו יורקים הצביעו בעדו לכהונת ראש העיר. לומר עליו שהוא חסר כישורים היא מחמאה פרועה; האיש הוא התגלמות של כלומיות. כותרת ראשית בניו יורק טיימס הבוקר מכתירה אותו כ"ממליך מלכים".
זה לא רק איבוד עשתונות. מבחינה פוליטית, מפלגתית, יצוגית ומוסרית, הכרך הגדול נחשף במלוא עליבותו. התפוח הגדול רקוב. מי שניצחו בפריימריז אתמול צריכים להוכיח כי הם יכולים לנצח גם בבחירות הארציות בנובמבר.
מי שניצחו ונבחרו אתמול כמועמדי המפלגה הדמוקרטית, במיוחד אלו שקיבלו את תמיכתו הפעילה של ראש העיר, הם הוכחה חיה לכך שניו יורק איבדה את המעמד שהעיר כל כך התפארה בו כמבצר הבטוח של המפלגה הדמוקרטית. תוצאות הפריימריז נותנות סיכוי טוב לרפובליקנים לנצח בבחירות בנובמבר.
אזור המטרופולין ידוע כמרכז פעיל של הזרמים הדתיים ביהדות ארה"ב. בשכונת בורו-פארק בברוקלין קיימים יותר תלמודי תורה, ישיבות וכוללים מאשר בבני ברק. גם יותר רבנים ואדמו"רים מאשר בבני ברק. ניו יורק היא גם מוקד נוכחות של התנועה הרפורמית בצפון אמריקה.
עם זאת, קיומם של שלושה הזרמים הדתיים לא השפיע כלל על תוצאות הפריימריז. נראה שמיליון עד מיליון וחצי יהודי ניו יורק הפקירו את העיר לידיו של ממדאני.
תוצאות הפריימריז, והישגי ראש העיר להבטיח את בחירתם של מועמדים הידועים כעוינים לישראל, גם חשפו את חולשת ארגון השדולה איפא"ק. אם הארגון הותיק לא הצליח להבטיח את נצחונו של חבר הקונגרס המכהן דן גולדמן, משהו בהחלט לא פועל כראוי.
יש לציין ולהדגיש: העובדה שנבחרו אתמול מועמדים עוינים לישראל אין בה שום השפעה על יחסי ישראל-ארה"ב. בעבר, שלושה ראשי עיר יהודים לא תרמו להצלחת היחסים, ולא הורגשו בערוצי היחסים עם הנשיאים או עם צמרות הממשל.
זהו מצב לא נעים, לא נוח, ומדאיג: ניו יורק, שהייתה ידועה במעמדה ובמוניטין כעיר שבה חיה האוכלוסייה היהודית השנייה בגודלה אחרי ישראל, הפכה לעיר שבה המיעוט היהודי הותיק נסוג וויתר על מעמדו וגם על נוכחותו הפעילה והמורגשת, שהייתה בעבר מקור לגאווה.
התרעות פיקוד העורף