הדברים של נתניהו לא כוונו דווקא לשופטים, אלא בעיקר לבייס - שקונה כל מילה שלו כאמת צרופה. נתניהו הקפיד לנהל משפט בעצלתיים, אבל הקפיד הרבה יותר לנהל את המשפט במקביל בתקשורת.
איך עושים את זה? על ידי "מסגור סיפור המעשה". למשל, אם אתה נואם נאום חוצב להבות בסוף יום חקירה נטול הישגים, התקשורת מטבעה כבר תדאג לצטט בכותרות את מילות הנאום - ונתניהו קיבל עוד הזדמנות להדהד את מסריו. כמו שדאג להצטלם עם השרים מאחוריו בתחילת המשפט, והעביר מסר שהמשפט הוא לא נגדו אלא "נגד כל הליכוד". בסוף נתניהו הוא איש תקשורת.
אבל אם ננקה את הרעשים, בסוף לנתניהו יש בעיות במשפט: תיק 1000 (תיק המתנות) נראה יציב לרעתו, יש לו בעיות לא פשוטות להתגבר עליהן בתיק 2000 (שיחות מוזס-נתניהו), ומי שחושב שתיק 4000 (בזק-וואלה) קרס - מוזמן להיזכר שלצד השוחד שקיבל מהלומה, יש שם גם סעיף מרמה והפרת אמונים.
השופטים ישאפו לסיים את התיק עד אז. בכל הנוגע לנתניהו, מטרתו תהיה למשוך זמן ובינתיים לנסות להמית את המשפט בדרכים לא טבעיות ויצירתיות, כמו לרסק את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, שאחראי על הסדר טיעון בעניינו, ולמנות יועץ משפטי גמיש, או "לחקור את החוקרים" במשפט דרך חוק מח"ש החדש. נתניהו עיכב את משפטו שוב ושוב בזמן עדותו, כעת עם העדים האחרים זה יהיה קשה הרבה יותר.