יהודים רבים בארצות הברית כואבים כשהם רואים כיצד מולדתם הלאומית משנה את פניה. הם מתקשים לראות איך רבים מדי בקרב היהודים בישראל שכחו מה פירוש הדבר להיות מיעוט, ומתייחסים למיעוט הערבי בישראל באופן שאינו מתיישב עם ניסיונם שלהם כמיעוט בארצות הברית.
מי שמבקש מיהודי ארצות הברית לתמוך בישראל בלי לשאול שאלות אינו מחזק את הקשר בינם ובין ישראל, אלא פוגע בו. הוא אומר להם למעשה שהציונות מנוגדת לליברליות, לדמוקרטיה ולערכי "תיקון עולם" שעומדים בבסיס הזהות היהודית שלהם. זו דרישה בלתי אפשרית, ובעיקר דרישה אנטי-ציונית.
הציונות מעולם לא הייתה פרויקט של ציות עיוור למנהיג או לממשלה כזו או אחרת. מי שקורא את מגילת העצמאות מבין זאת היטב. מדינת ישראל לא הוקמה כדי להיות מבצר כוחני שמקדש שליטה על עם אחר. היא הוקמה כדי להיות בית לאומי לעם היהודי, הנשען על יסודות החירות, הצדק והשלום, ומקיים שוויון זכויות מלא לכל אזרחיו – ללא הבדל דת, גזע ומין.
לכן דווקא מי שנאבקים היום בישראל ובתפוצות על הדמוקרטיה הישראלית, על עצמאות מערכת המשפט, על זכויות המיעוט הפלסטיני בישראל, על סיום הכיבוש ועל פתרון מדיני, הם מי שמגינים על ליבת החזון הציוני.