לפי המקורות, נסיון העושר קשה יותר מנסיון העוני. ספרי מוסר מטיפים לעשירים להזהר שלא למעוד בעבירות דוקא ובמיוחד בגלל הפיתוי בעושר ובתחושות היכולות הפיננסיות יותר מאשר לעניים שדוקא דאגות פרנסה וקיום הן מעצור נפשי מהשפעתו של היצר הרע.
נצחונם בפריימריז של מועמדים ומועמדת הידועים כעוינים מוצהרים לישראל ושנצחונם נזקף לזכות תמיכתו במועמדותם של ראש העיר המוסלמי, הוסיף והעצים את תחושות האכזבה והתסכול בקרב יהודים רבים.
עתונאים ופרשנים שואלים היכן מיליון- מיליון וחצי היהודים המתגוררים באיזור המטרופולין? איך מיעוט גדול, ותיק, נוכח ומורגש בעיר הגדולה הניח ואיפשר למועמדים טירוניים שבקומפנים שלהם הדגישו את העוינות שלהם ליהדות ולישראל לגבור על מועמדים, פוליטיקאיים ותיקים הידועים באהדתם לישראל?
חשבתי על תשובה חריגה פוליטית, אבל פרקטית הגיונית. מבחינה יהודית, הקהילה הגדולה בניו יורק כל כך פורחת, כל כך משגשגת, כל כך גאה בעצמה, שהיא לא עמדה, נכשלה במבחן נסיון העושר.
ברובעים ברוקלין וקווינס, קיימים ופועלים מוסדות חינוך יהודיים, בתי ספר יהודיים, ישיבות, כוללים במספר וכמות גדולים יותר מאשר בבני ברק. בשכונות ברובעים אלו מכהנים עשרות רבנים, מלבד ראשי בתי כנסת ובתי תפילה שרובם הגדול אורטודוקסיים. בשכונת בורו-פארק פורחות חצרות חסידיות בהנהגת אדמורי'ם, דמויות אהודות ופופולריות. באתר חדשות של שכונת בורו-פארק מתפרסמים דיווחים מצולמים על קיומם של אירועים בהשתתפות אדמורי'ם.
מיגזר הרפורמים בעיר נוכח ופעיל. לא כבר התקיים במנהטן כנס של רבנים רפורמים, שהשתתפו בו יותר מ-300 רבנים וראשי בתי כנסת רפורמיים. מדובר על עוצמה יהודית, פועמת ובועטת. לדברי רב אורטודוקסי ותיק ומוערך, היהדות החרדית, החסידית, הליטאית הקיימת ופועלת בניו יורק, היא גדולה בכמות ובנוכחות יותר מאשר היהדות בקהילות מזרח אירופה לפני השואה.
אין ספק, בקהילה בניו יורק גלומה וצפונה עוצמה. במלים אחרות, עושר של מוסדות חינוך, של ישיבות, של בתי כנסת ובתי תפילה, של חצרות חסידיות. כל זה, צריך לציין מתקיים, פורח ומתעצם על רקע של גידול בתקריות אנטישמיות. בשפת רחוב, יהודי ניו יורק פשוט מצפצפים, לועגים, מנפנפים אצבע משולשת לאנטישמיות.
לא פלא שהם גם לא מתרגשים, לא חוששים ולא דואגים מהתפתחויות בזירה הפוליטית הפנימית ואינם לוקחים ללב הישגים ונצחונות בתחום האלקטורלי שמתבטאים בנצחונות של מועמדים ומועמדות העוינים ליהודים ולישראל. יהודי העיר כושלים ואינם עומדים במבחן נסיון העושר. אם זה לועג, מתריס, מייצג התנגדות שקטה לראש העיר המוסלמי ולפוליטקאים הטירוניים שיצאו מנצחים בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, מותר ואולי אפילו ראוי לסלוח למי שאינם עומדים בנסיון העושר.