1. פסטיבל מספרי סיפורים
רובי ריבלין סירב להדביק לרמטכ"ל לשעבר כינוי שאינו תואם את מידותיו, ובנימוק שהוא אינו מבין בפוליטיקה נמנעה ממנו האפשרות לדברר את הליכוד. על השיטות לסילוף המציאות העיד ראש הממשלה בראיון בחודש שעבר לעיתונאי מייג'ור גארט בתוכנית Minutes 60 המשודרת ב־CBS.
נתניהו אחז בטלפון הנייד של המראיין וברוב יהירותו אמר: "אני יכול לצייר אותך כמפלצת באמצעות המכשיר. אם אחזור על כך מספיק פעמים יהיו מספיק אנשים שיאמינו לזה". זוהי שיטת הפייק ניוז הקלאסית והצינית של ראש הממשלה שהוכיחה את יעילותה בארבעת הקדנציות שלו.
אבל זו דרכו. האבחנה הפוליטית העדכנית לגבי אופיו של נתניהו ניתנה על ידי לא אחר משר האוצר שלו בצלאל סמוטריץ', שכינה אותו שקרן בן שקרן. בני גנץ גילה את האור וטען לגביו שהמדובר בשקרן שלא מסוגל להגיד אמת.
אופיו הבעייתי התגלה בסיסמאות שהוטחו באישים היסטוריים כמו "פרס יחלק את ירושלים", או השקרים המופצים בימים אלה כגון "היום כולם כבר יודעים שלאיזנקוט (גדי) אין ממשלה בלי המפלגות הערביות, בלי אחמד טיבי והאחים המוסלמים".
לאורך השנים הוא עשה זאת תוך ניצול יוצא דופן של כישוריו בתחום המשחק מבלי להצמיד את הגילוי הנאות: המציג הוא שחקן. הספין החדש הוא ממשלת אחדות. בליכוד יסבירו מדוע המהלך חשוב לאיחוד מחדש של עם ישראל. המטרה היא לאחד את נתניהו ולפלג את האופוזיציה.
תעשיית הבדיות שגשגה לאורך כל השנים האחרונות והשתכללה מהלחישה באוזנו של הרב כדורי ש"אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים". נתניהו גם הוכיח שיש מספיק אנשים טיפשים שהאמינו כי יאיר לפיד חתם עם חיזבאללה על הסכם כניעה ומסר להם שטחי מולדת במים הטריטוריאליים בים התיכון. ההסכם לדבריו לא הובא לאישור הכנסת. המצב האמיתי הוא שההסכם לא נחתם מול חיזבאללה, אלא מול ממשלת לבנון, ולא מדובר במים טריטוריאליים אלא במים כלכליים.
והנה, דווקא נתניהו המסית חתם בשבוע שעבר על הסכם הפסקת אש עם ארגון הטרור. השבוע הסתיימה עדותו במשפטו הפלילי שבו נאשם בסעיפי שוחד, מרמה והפרת אמונים. על המשפט טען בראיון ל"טיים" שהוא מתפרק ולא שומעים עליו. לקינוח הדביק לכתבי האישום את הכינוי באגס באני שאין לו זכר במשפט. השבוע, בחקירתו הנגדית, האשים את הפרקליטות בהטמנת מלכודת: "מטעים אותי. גורמים לי להציג שתי תשובות לבית המשפט", התלונן.
שקרים ובדיות למכביר הופצו בעיקר כלפי הציבור הרחב. זה החל בסיפור התייבשותו בכנרת שבמהלכו המליץ לציבור לשתות מים. ימים ספורים לאחר מכן הושתל בליבו קוצב לב. אבל מילא רצונו לשדר שמצבו הרפואי טוב מזה של ארנולד שוורצנגר בצעירותו.
הבעיה היא בשפע ההבטחות שניתנו בקמפיינים השונים להורדת יוקר המחיה. מעריציו באמת מאמינים שמדובר בעילוי כלכלי ששם בכיסו הקטן את כל יריביו. לכן בביקוריו ברשת רמי לוי, בחנויות פלאפל או בתחנות דלק, אנשים האמינו שיוקר המחיה הולך להיעלם.
"תצביעו ליכוד ואנחנו נוריד את המחירים. עלויות מחירים מטורפות בכל התחומים. משכנתאות, מזון, לחם, בנזין, מים, חשמל. הכל התייקר" אמר בתחנת דלק כשבידו ידית תדלוק. בפועל, מאז הקמת ממשלתו האחרונה, המחירים בכל התחומים הללו עלו ועלו.
הכלי העיקרי לקידום מטרותיו הייתה התקשורת שהפך אותה לאובססיה בלתי נשלטת. בסופו של דבר הוא גם שילם על כך מחיר בבית המשפט. הקורבנות למתקפות הרעל היו כל אלה שלא באו לו בטוב, ולאורך השנים היו עשרות כאלה.
בשנים האחרונות ניתן למנות את היועצת המשפטית לממשלה, נשיא בית המשפט העליון, המשנה שלו, התובעים במשפטו וגם חוקרי יאח"ה במשטרה. לכל אחד מהם מגיע להשיא משואה על שהצליחו לשרוד בתנאי קרב את זירת המטענים.
ולא רק הם: הפרכת סיסמאות, שקרים ופייק ניוז הפכו את השמאל ללא לגיטימי, כאילו המדובר בארגון לה־פמיליה. מה זה בעצם שמאל? השקפה ניאו ליברלית? פתרון שתי המדינות? תקיפה באיראן? חמאס הוא נכס? מלחמה ביוקר המחיה? חמלה וסיוע לזולת?
אחרי 7 באוקטובר שום דבר כבר לא ברור. אבל לחסידיו השוטים של ראש הממשלה יש תשובה פשוטה. שמאל הוא כל מה שאינו ביבי. האם אביגדור ליברמן ונפתלי בנט הם שמאל? כן לפי הביביזם. האם לפיד שמאל? לא סתם שמאל, אלא אפילו שמאל קיצוני.
האם רובי ריבלין, דן מרידור, בני בגין, אהוד אולמרט ציפי לבני או לימור לבנת הם שמאל? בוודאי. ועוד איך. והאם נתניהו הוא ימין? איזה שאלה! ממש ימין קיצוני. תלמיד מצטיין של הרב כהנא.
ביביזם זה עולם ומלואו הבנוי על שיסוע, פילוג, הבטחות שווא, תחמון, שקרים, השמצות, הטעיות, ערמומיות, וטענות לקיפוח ואפליה עדתית, שמקודמת בכל הכוח על ידי חסידיו השוטים ותעשיית השופרות. במילה אחת ביבי ומקיאוולי חד הם.
ראש הממשלה יכול היה לשמש כמקדם מכירות מצוין של ספרו של ג'ורג' אורוול 1984 עם המשפט "האמת היא שקר והשקר היא אמת", באותה היעילות שבה נוהג מוכר רהיטים. אז מה בעצם לא בסדר עם השיטה? אם לליכוד יש עדיין 23 מנדטים, כנראה שהיא עובדת. אז זהו, שהיא מסוכנת.
תעשיית השקרים, ה"פייק ניוז" יכולה לעבוד אולי בארה"ב שהיא מעצמת־על, אבל אפילו דונלד טראמפ הנשיא, בא והולך אחרי שתי קדנציות. בישראל השברירית שבה ראש הממשלה מכהן בתפקיד יותר מכל מנהיג ישראלי, זה מפרק אותנו לגזרים ופוגע בחוסן הפנימי.
פגיעה באחדות וירידה מהארץ היא הסכנה הגדולה ביותר לקיומנו. נתניהו מנצל את נאיביות חסידיו, שמבחינתם גם לו, כמו טראמפ, מגיע מטוס ב־400 מיליון דולר מקטאר. חסידים אלה עומדים בתור למימוש ההבטחות וממשיכים לקבל שיקים ללא כיסוי.
עוד לפני שנקבע המועד הסופי של הבחירות הקרובות, כבר החל מסע דה־לגיטימציה והפחדות נגד המתחרים נגדו, שרק לפני שנייה הוא הילל ושיבח אותם. ה־AI כבר החל לשמש כלי לגיטימי במלחמת השקרים עד כדי כך שכבר לא ניתן לדעת מה שקר ומה אמת.
2. בלוף שכר הבכירים
התירוץ למגבלות (חוץ מפופוליזם כמובן) הוא הטענה שהבנקים נמצאים ממילא באחריות המדינה ובמקרה של קריסת בנק האחריות לפיצוי הלקוחות תיפול עליה. זה כמובן טיעון שטותי כי כיום טפו טפו טפו ההסתברות שבנק יקרוס בישראל היא אפסית ואם חלילה זה יקרה הפיצוי אינו מעוגן בחוק. בחלוף עשור מקבלת החוק מתברר בימים אלה עד כמה המדובר במהלך פופוליסטי, מיותר, מנתק את הקשר בין תגמול לאחריות ומגביר את ניידות המנהלים.
כאשר אין עוגן פיננסי המחזיק את המנכ"ל במקומו, הניידות היא רק שאלה של זמן וכל מגבלות הצינון הן רק הצגה לתקשורת. וחוץ מזה, מגבלות השכר החריגו חברות בנות בנקאיות כמו חברות כרטיסי האשראי, חברות השקעות או חברות בנות בחו"ל.
לפיכך היו מקרים שבהם מנהלי חברות הבת שבאחריות המנכ"ל הרוויחו יותר ממנכ"ל הבנק עצמו. מילא לגבי חברות בנות בחו"ל, שם רמות השכר גבוהות יותר, אבל מה עם החברות בישראל? אגב, אותו המצב קיים גם בחברות הביטוח.
לכן מגבלת שכר הבכירים דחפה בנקאים ומנכ"לים מצטיינים לצאת החוצה כדי לעשות כסף ולפצות את עצמם על השכר הקטום שקיבלו בבנק. כך יוצא שמגבלת שכר הבכירים הפכה את מנכ"לית בנק דיסקונט לשעבר למנהלת בכירה בקרן ההשקעות פימי ולמיליונרית.
מחליפה בתפקיד לא החזיק אף הוא מעמד בדיסקונט, עבר לתדהר והפך בזכות הנפקת החברה בבורסה למיליונר בסכום הנאמד ב־100 מיליון שקל. גם מנהלי בנק הפועלים לשעבר מסודרים בחיים, וכך גם מנהלי בנק המזרחי טפחות לשעבר אלי יונס ואלדד פרשר.
אבל כמו בכל חוק, נמצאות דרכים יצירתיות לעקיפתו, הכל כמובן בצורה חוקית. מנהלי חברות הביטוח החלו לקבל אופציות באמצעות סוכנויות הבת. מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון קיבל אופציות בחברה ובחברת הבת גמא. גם אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב, פונק באופציות בבית ההשקעות ובחברת בת. האופנה התפשטה גם למערכת הבנקאית, כשבנק לאומי אישר למנכ"ל חנן פרידמן מהלך פורץ דרך של אופציות בחברת הבת לאומי פרטנרס בשווי כמיליון שקל.
מדוע מנהלי בנקים אחרים לא חיקו עדיין את פרידמן במהלכים דומים? אולי הם ממתינים ליוזמות הדירקטוריון. מדוע שמנכ"ל בנק הפועלים ידין ענתבי לא יקבל אופציות בפועלים שווקי הון, או מנכ"ל דיסקונט בחברת החיתום של הבנק?
אולי בסתר ליבם הם חושבים שממילא בכוונתם לעזוב את הבנק בקרוב ולהרוויח בחוץ הרבה יותר. בעבר נשקלה האפשרות שמשה לארי, מנכ"ל המזרחי טפחות, יעזוב את הבנק לניהול ישראכרט וזה לא קרה. אך לא אלמן ישראל.
בסופו של דבר מנהלי הגופים המוסדיים יודעים לעמוד על המשמר, להציב גבולות ולמנוע שכר של עשרות מיליוני שקלים כפי שהיה בעבר בבנק הפועלים. מי שצריך להוביל מהלך כזה הוא בנק ישראל, המבין את האבסורד שבמגבלות.
אלא שלמרבה הצער בנק ישראל במצבו הנוכחי נלחם מול המערכת הפוליטית בדברים בסיסיים הרבה יותר כמו הריבית ורווחי הבנקים ויציבותם. אין סיכוי שבסביבה העוינת הנוכחית בבנק ישראל ייזמו מהלך כזה.
ומה עם פוליטיקאים כמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ'? כאן לא נותר לי אלא לפרוץ בצחוק גדול. קודם כל, ששר האוצר יחזיר את מיליארדי השקלים ששדד מהמערכת הבנקאית בתירוצים מומצאים, ורק אחרי זה נגיע לשכר הבכירים. אבל בכל מקרה, ייתכן כי סמוטריץ' כבר לא יהיה רלוונטי בעוד מספר חודשים.
3. יותר חשמל, פחות עמל
בראיון ראשון לתקשורת, ארבלי לא שולל את האפשרות לעימות צבאי מחודש, כך שמבחינתו חברת החשמל תצטרך להתכונן לגרוע מכל. "חברת החשמל אינה לבד במשחק. תוכניות העבודה שלנו לשנים הקרובות נמצאות בשלב מתקדם. אנחנו משקיעים 7־8 מיליארד שקל בשנה בהיערכות למשק החשמל העתידי, כולל בניית תחנות כוח", הוא אומר ומוסיף כי "בתקופת מלחמה החשמל הגיע בסופו של דבר לצרכנים ומישהו פתח את השלטר וזה קורה בזכות עובדי החברה".
-השגריר האמריקאי בישראל מייק האקבי אמר בכנס האנרגיה בשבוע שעבר שהוא לא מבין איך נופלים על ישראל טילים בגודל של משאיות ועדיין יש חשמל ואנרגיה.
"אז כבוד השגריר מוזמן להתקשר אליי ולקבל הסבר, כי כשנופלים טילים העובדים מטפסים על עמודים ומתקנים בזמן אמת את הרשת. גם לעובדים יש ילדים בבית או חיילים במילואים. לעיתים גם הבית שלהם הותקף, אבל הם יוצאים לשטח כי הם מבינים את גודל האחריות".
"אני מזכיר לך שחברת חשמל פועלת כבר 103 שנים גם בתחום הייצור, ההולכה ואספקת החשמל עד הבית. אורך הכבלים של רשת ישראל מסוגל להקיף פעמיים את כדור הארץ. כשמדברים על ביטחון אנרגטי, חברת החשמל חייבת לפעול גם במקטע הייצור. היום אנחנו מספקים כ־35% מייצור החשמל ובמלחמה היו זמנים שהגענו ל־48% כי לא היה מספיק חשמל מיצרנים פרטיים".
"להיפך. אנחנו בעד תחרות והיא מאתגרת אותנו ומחייבת אותנו להשתפר. התייעלנו, השתפרנו, צמצמנו כוח אדם ואנחנו יודעים להתייעל הרבה יותר טוב מהמתחרים. אגיד לך מה מפחיד אותי באמת.
"אני לא מסתכל רק על הביטחון האנרגטי של המדינה, אלא גם על כיסו של הצרכן. אני רוצה לוודא שהתחרות באמת השפיעה על כיסו של הצרכן. עצם העובדה שחברת החשמל נמצאת בתחום הייצור, מחירי החשמל שמשלמים, כולל אתה ואני, הרבה יותר נמוכים.
"חברת החשמל אינה מסתכלת כמו יצרנים פרטיים רק על שורת הרווח. זה קיים במגזר הפרטי וזה בסדר וכך פעלתי כשהייתי בחברת שיכון ובינוי. אבל לנו יש גם אינטרס לאומי. אנחנו לא מסתכלים רק על הרווח, אלא גם על מצב הצרכן והביטחון האנרגטי.
"היצרנים הפרטיים פוחדים מחברת החשמל. אני שואל מדוע, ואף אחד לא יודע לתת תשובה. אם הם רוצים תחרות אמיתית, אני אומר 'בואו'. בואו נראה מי טוב יותר, מי פחות יעיל, מי לא טוב. בבקשה, אנחנו מחכים".
"מחירי החשמל בישראל הם מהנמוכים באירופה ובעולם. אנחנו דורשים בסך הכל שישלמו לנו את מה שמגיע לנו לפי החוק. אנחנו מתחרים בידיים קשורות. באספקה כבר חיברנו מיליוני אזרחים למונים חכמים ונסיים את זה ב־2028. זה הוריד מחירים.
"זו השנה השנייה ברציפות שאנחנו זוכים בפרס השירות של מבקר המדינה לגופים ציבוריים. חברת החשמל לא יכולה להתחרות, ועדיין אנחנו ממתנים את העלאת התעריפים. אנחנו מבקשים פיצוי רק בגין מה שרשות החשמל אישרה. אני לא לוקח דיווידנד הביתה כמו יצרנים פרטיים, והכל הולך להשקעות".
"אני אומר לך שזה לא קורה. יש לנו תוכנית השקעות ברשת ההולכה והחלוקה בהיקף של 50 מיליארד שקל שהתחילה בשנת 2025 ותסתיים ב־2030. נעמוד בכל תוכניות העבודה וההשקעות, ועובדה שבמלחמות האחרונות כמעט ולא היו תקלות.
"הכסף יגיע מפעילות חברת החשמל ומגיוסי הון בחו"ל ובארץ. השנה גייסנו בחו"ל 500 מיליון שקל. רצינו יותר והחשב הכללי לא אישר, למרות שהביקוש להנפקה היה גבוה פי 11. בישראל גייסנו כמיליארד שקל. המשקיעים בארץ ובעולם מאמינים בנו וביכולתנו להחזיר את החוב. זה מתבטא בדירוג של חברת החשמל שנותר יציב בזמן המלחמה".
"אני לא נוטה להעביר ביקורת על ארגון שעמדתי בראשו. נושא הפיצויים העקיפים והישירים עמד במוקד פעילות רשות המיסים וגבה ממנה כוח אדם רב. ברשות עושים עבודת קודש, אבל חייבים במקביל להעמיק את הגבייה מהציבור.
"יש להם תיקים משפטיים רבים במחלוקת משפטית ומומלץ לסיים אותם. פסק הדין האחרון בנושא מיסוי מקרקעין בחיפה (מכירת קרקע במס רכישה, י"ש) הוא אחת הדוגמאות להפסד רשות המיסים בבית המשפט ולהשלכות השליליות על כך.
"צריך להיות חכם ולא צודק. אסור להטיל מיסים נוספים, אלא ליצור ודאות כדי שיהיו עוד השקעות. לא יכול להיות שכל שני וחמישי תהיה רגולציה חדשה, כי בסוף עסקים יברחו והבנקים לא ירצו לממן. ודאות ויציבות תאפשר גביית כסף נוסף.
"גם אם הגירעון יגדל, אסור להטיל מיסים נוספים כי המיסים גם כך גבוהים וחונקים את הציבור. אם ניתן, מומלץ להוריד את המע"מ. חייבים לגרום לצעדים מחוללי צמיחה".
"אלוהים גדול עד אז. ייתכן שיאריכו לי את הקדנציה ואם זה לא יקרה, אחזור לסקטור הפרטי. בחברת החשמל התחברתי מאוד לאנשים. יש לי יחסי עבודה מצוינים עם המנכ"ל מאיר שפיגלר ויו"ר ועד העובדים. בחברת החשמל עובדים ללא אגו.
"לפני שנתיים וחצי, זמן קצר לפני כניסתי, היינו במצב פיננסי לא מזהיר. אבל מאז שיפרנו את המצב הפיננסי, כולל גביית חוב של 2 מיליארד שקל מהפלסטינים. השיפור בפעילות נעשה במהלך מלחמה תוך כדי שמירת ההשקעות במשק החשמל".
התרעות פיקוד העורף