מועצת הביטחון הפכה לבדיחה - וישראל אפילו לא מוזמנת אליה | שלמה שמיר

כמה מכם שמעו על ההצבעה לבחירת חברות בלתי קבועות למועצת הביטחון של האו"ם שנערכה החודש?

שלמה שמיר צילום: ללא
עקבו אחרינו
מועצת הביטחון של האו"ם
מועצת הביטחון של האו"ם | צילום: רויטרס
4
גלריה
פרידריך מרץ
פרידריך מרץ | צילום: REUTERS/Axel Schmidt

הקנצלר מרץ קיווה כי גרמניה אכן תזכה ב-127 הקולות בהצבעה שהתקיימה בעצרת הכללית ותקבל את החברות הבלתי קבועה. מה שקרה הוא שבמקום גרמניה נבחרו בין היתר פורטוגל ואוסטריה כחברות בלתי קבועות חדשות.

האמת היא שהשינוי בהרכב החברות הבלתי הקבועות במועצת הביטחון, שנקבע לשנתיים הבאות, לא משך תשומת לב ועניין מיוחד מסיבה פשוטה. מועצת הביטחון לא בדיוק מעניינת, לא מושכת ולא מעוררת תשומת לב מיוחדת.

האבסורד הוא שמועצת הביטחון היא הגוף המרכזי, החשוב והחיוני של הארגון העולמי, שמגילת האו"ם העניקה לו סמכות לאכוף בכוח את החלטותיו. דווקא גוף זה איבד בשנים האחרונות לא רק את מעמדו היוקרתי, אלא גם את השפעתו ואת תפקודו כגורם בעל דעה במשברים, במלחמות ובסכסוכים אזוריים.

מועצת הביטחון הייתה מנותקת לחלוטין ממה שהתחולל בסוריה. לא דנה ולא קיבלה אף לא החלטה אחת או דרישה לשים קץ להשמדת העם שהתחוללה. הסיבה, חברה קבועה במועצת הביטחון, רוסיה, סיכלה בכוח הווטו שלה כל ניסיון ויוזמה במועצה להתייחס לשפיכות הדמים בסוריה.

מועצת הביטחון של האו''ם
מועצת הביטחון של האו''ם | צילום: REUTERS/Angelina Katsanis

טילים על קייב

המועצה גם נכשלה בבלימת הטבח ההמוני בדארפור, כשלה בהפסקת הדיכוי של המשטר הצבאי בבורמה (מיאנמר) וגילתה ומגלה חוסר אונים מוחלט מול התעצמותה של קוריאה הצפונית בטילים ארוכי טווח.

הבעיה היא שהרכבה הקבוע של מועצת הביטחון, הכולל את חמש המעצמות – ארה"ב, בריטניה, צרפת, סין ורוסיה – הוא הרכב ארכאי ושרירותי, שאיננו מתאים לתנאים הגלובליים ולמאזן הכוחות הנוכחי בין ארצות מרכזיות. השינוי האחרון בהרכבה של המועצה נעשה ב-1963, כאשר מספר החברות הבלתי קבועות הורחב לעשר. אבל מאז מספר המדינות באו"ם גדל מ-113 ל-193.

מועצת הביטחון, שאמורה לייצג ולבטא את יכולתו וסמכותו של האו"ם, מייצגת למעשה עולם ארכאי שאין לו ולא כלום עם המציאות המדינית ועם מאזן הכוחות של המאה ה-21. בשנים האחרונות נדונו בניו יורק יוזמות ותוכניות לרפורמה. ארצות מאוכלסות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה, יפן, הודו וברזיל התארגנו (כונו בהקשר הזה G4) וניסו לקדם שינוי בהרכב המועצה. אבל כל ההצעות והיוזמות לרפורמה בהרכב המועצה נבלמו וסוכלו. הסיבות נעוצות בעוינות ובתחרות למעמד הבכורה המאפיינות את היחסים בין המעצמות.

דיון בעצרת הכללית של האו''ם
דיון בעצרת הכללית של האו''ם | צילום: רויטרס

מגדלור דמוקרטי

יותר מ-50 מדינות החברות באו"ם לא נבחרו אף פעם כחברות בלתי קבועות במועצת הביטחון. מדובר בארצות קטנות, שגם נוכחותן כחברות בארגון לא מורגשת במיוחד. יוצאת דופן היא מדינה מערבית, חברה ותיקה, הנחשבת למעוז של דמוקרטיה באזור מועד לפורענות, עם מוניטין של מדינה בעלת הישגים בתחומים רבים. ישראל לא נבחרה ולא הייתה אף פעם חברה בלתי קבועה במועצת הביטחון. זה מרגיז ומתסכל.

העובדה שהמועצה היא גוף שידוע ומזוהה עם החלטות אנטי-ישראליות לא בהכרח מצדיקה את העוול והאפליה המתמשכת נגד מדינה דמוקרטית למופת ודוגמה לחברה שוויונית – שהישגיה בשנות קיומה בתחומי חיים חיוניים הם סיפור הצלחה חסר תקדים.

כמובן שכיום בעקבות המלחמה בעזה ונגד איראן, ובצל צונמי החבטות שישראל סופגת גם מצד ארצות ידידותיות, אין סיכוי שישראל תהיה גם בעתיד שלא נראה לעין מועמדת לחברות בלתי קבועה. בהתחשב בשפל שמועצת הביטחון שקועה בו – זה לא הפסד גדול.

תגיות:
האו"ם
/
מועצת הביטחון של האו"ם
/
מועצת הביטחון
/
מלחמת רוסיה-אוקראינה
/
פרידריך מרץ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף