מרגע שנחסמו המצרים, השתנה הכל לרעה. טראמפ נקלע לסחרור שאין ממנו מוצא. תחת לחצים כבדים מצד מדינות אירופה, העולם הערבי וגורמים פנימיים בארצות הברית, הוא הבין כי המלחמה מאכלת את כל מה שחזה. בייאושו, על מנת להציל את מעמדו ולהימנע מלהיזרק לפח ההיסטוריה כנשיא שנכשל כישלון חרוץ, הוא נכון להקריב את האינטרסים האסטרטגיים הארוכים לטובת הסכם כניעה לאיראן.
כעת, כשטראמפ מצפה מנתניהו ליישר קו עם החלטותיו לגבי לבנון ובסעיפי ההסכם המשפילים, הוא נתקל בסירוב. תסכולו של הנשיא הרקיע שחקים והוביל אותו לאיומים חסרי תקדים. בדרג המדיני בישראל עלה חשש כבד שטראמפ יפעל לצמצם עוד יותר את חופש הפעולה של צה"ל בלבנון ויטיל מגבלות אמריקאיות נוספות על פעילות הכוחות, במיוחד בכל הקשור לתקיפות בביירות או מעבר לפעולות המוגדרות כהגנה מיידית על חיילים.
עבור ישראל, הישארות ללא משענתה המרכזית והידידה האחרונה שנותרה לה, שקולה להתאבדות מדינית. בחינה מפוכחת של התהליך כולו מציגה תמונה עגומה: הכול התחיל בנתניהו, והכול מסתיים כעת בתהום. ראש הממשלה בישל לישראל דייסה מורעלת שהובילה אותה אל פי פחת, מותיר את המדינה מבודדת אל מול מציאות אסטרטגית הרסנית.
התרעות פיקוד העורף