היוזמה האמריקאית־איראנית להקמת "מנגנון למניעת חיכוך", בפיקוח המתווכות קטאר ופקיסטן, היא שגיאה אסטרטגית נוספת מצד ארה"ב, המנותקת לחלוטין מלקחי העבר ומהמציאות הביטחונית באזור. מדינת ישראל, שאינה שותפה למזכר (אי)ההבנות, אינה שותפה גם כאן, וטוב שכך. היוזמה לוקה מכל וכל מכמה טעמים מרכזיים:
ההיסטוריה מוכיחה שביטחון ישראל נשמר רק על ידי צה"ל, ולכן התנאי היסודי לכל הסדר בלבנון חייב להיות חופש פעולה מוחלט, מיידי ובלתי מותנה של צה"ל. אפשר לנצל את חידוש המשא ומתן בין ישראל ללבנון להצעה להקים מנגנון משותף ישראלי־לבנוני, שבו תיתבע לבנון להוכיח שהיא רוצה ומסוגלת לטפל בחיזבאללה.
ובכל מקרה, חיונית ההכרה שאת ביטחון ישראל משיגים בעוצמה צבאית ולא בהסכמים קלושים עם מדינות תומכות טרור או מדינות עוינות. הכתובת הבלעדית לטיפול בחיזבאללה מדרום לליטני ומצפון לו היא אך ורק צה"ל.
התרעות פיקוד העורף