דווקא משום כך המאבק הפוליטי סביב נתניהו מתנהל זה שנים לא רק על מדיניותו, אלא גם על דמותו. תומכיו ומתנגדיו כאחד מבינים כי מקור כוחו אינו נעוץ רק בהחלטות שקיבל, אלא גם ביכולתו לשכנע חלקים גדולים בציבור שהוא האדם המתאים ביותר להוביל את ישראל בתקופות של אי-ודאות. במובן זה, המאבק על דמותו חשוב לא פחות מן המאבק על רעיונותיו.
אפשר כמובן לחלוק על מדיניותו של נתניהו, על שיקול דעתו או על אחריותו לאירועים שונים. אלה ויכוחים לגיטימיים ואף הכרחיים בדמוקרטיה. אולם קשה להכחיש כי בתחום אחד הוא הציב בישראל אמת מידה שכמעט איש מיריביו לא הצליח להשתוות אליה: ההבנה שמנהיגות אינה נבחנת רק באיכות ההחלטות המתקבלות מאחורי דלתות סגורות, אלא גם ביכולת להעניק להן משמעות ציבורית ולהפוך אותן לחלק מנרטיב לאומי רחב. במובן הזה, נתניהו אינו רק מתקשר מיומן; הוא מבין שמנהיגות בעידן התקשורתי היא עצמה המסר.