יפן מעוניינת להאיץ את ייצור המל"טים כדי לחזק את יכולות ההגנה שלה, בין היתר בשל המחסור בכוח אדם צבאי. שיתוף פעולה תעשייתי חדש שנחנך בין ממשלות יפן ואוקראינה מציב בחזית את פרויקט "אשכול" (Cluster). המיזם מאגד יצרנים יפנים, חברות ביטחוניות אוקראיניות, מוסדות אקדמיים ומרכזי פיתוח, ונועד לקדם ייצור רחפנים לשתי מטרות: שימוש מבצעי בשדה הקרב ושימושים אזרחיים, ובהם תצפית על רצועות חוף והתמודדות עם אסונות טבע.
שיתוף הפעולה שמדאיג את מוסקבה
בנוסף לשיתופי הפעולה הבין-ממשלתיים, נרשמת התפתחות גם במגזר העסקי-ביטחוני. חברת "טרה-דרון" (Terra Drone) היפנית ביצעה השבוע מספר מהלכים משמעותיים. התאגיד עלה לכותרות בעקבות רכישה ושיתוף פעולה עם חברות אוקראיניות בתחום הטכנולוגיות הביטחוניות, במטרה לייצר בהיקפים גדולים רחפני יירוט זולים, שמחירם כ-3,000 דולר ליחידה. רחפנים אלה כבר נוסו בשדה הקרב והוכיחו יכולת ליירט רחפני תקיפה של האויב.
"טרה-דרון" רכשה 50% ממניות חברת סטארט-אפ אוקראינית הממוקמת בחרקוב, ומתכוונת להגדיל את ייצור ה-Terra A1 - מיירט קצר טווח. שיתוף הפעולה כבר הניב תוצרים מבצעיים, ובהם ה-Terra A1 - רחפן יירוט מהיר לטווחים קצרים, המסוגל להגיע למהירות של 300 קמ"ש בתוך שניות, והוכיח את יעילותו מול כטב"מי "שהאד" הרוסיים. בנוסף פותח גם ה-Terra A2 - דגם בעל כנף קבועה המיועד לטווחים של עד 75 ק"מ. כעת מתמקד הפיתוח המשותף בשילוב מנועי סילון ומערכות בינה מלאכותית (AI), במטרה להשיג יכולות יירוט אוטונומיות.
ההשקעה מגיעה שבוע לאחר שיפן ביטלה את האיסור על יצוא נשק, שהוטל לאחר מלחמת העולם השנייה. מדובר במהלך היסטורי של ממשלת יפן, המאפשר ליצרנים היפנים למכור נשק ל-17 מדינות שאושרו על ידי טוקיו, ובהן אוקראינה.
מיד לאחר הסרת האיסור השקיעה "טרה-דרון" בחברות סטארט-אפ אוקראיניות ורכשה את יצרניות הרחפנים המקומיות Amazing Drones ו-WinnyLab. החיבור בין המדינות מוסבר בניסיון המבצעי של אוקראינה ובעלות הייצור הנמוכה של הרחפנים. עלות רחפן יירוט נעה בין 2,500 ל-3,000 דולר, בעוד שטיל נ"מ מסורתי עולה מיליוני דולרים. בעוד שהאוקראינים מביאים את הניסיון המבצעי, היפנים מספקים את המימון ואת יכולות הייצור התעשייתי. שיתוף הפעולה נועד להכשיר את הקרקע לשיווק הרחפנים בשוק העולמי, והוא תורם להפיכתה של אוקראינה למעצמה טכנולוגית ולשחקן גיאופוליטי משמעותי.
לדבריו, רבים מהרכיבים האלקטרוניים המשולבים בכלי הנשק הרוסיים נמכרים באופן חוקי בחנויות אלקטרוניקה ביפן. הוא הוסיף כי רכיבים של חברות יפניות מובילות, לצד רכיבים של יצרני אלקטרוניקה נוספים, משולבים גם בטילי השיוט הרוסיים מסוג Kh-101, וכי לממשלת יפן קשה לבלום את התופעה.
רובם המכריע של הרכיבים אינם מסווגים כאמצעי לחימה ייעודיים, אלא כמוצרים דו-שימושיים (Dual-Use), הנמכרים בשוק האזרחי. עובדה זו מאפשרת, לטענת אוקראינה, לרוסיה לעקוף את הסנקציות באמצעות מדינות שלישיות, ובהן סין. בעקבות זאת קראה קייב לממשלת יפן להדק משמעותית את הפיקוח על יצוא רכיבים דו-שימושיים, כדי למנוע את המשך אספקתם לתעשיית הנשק הרוסית.
כניסתן של החברות היפניות לאוקראינה והשקת מיזם הרחפנים המשותף נתקלו בתגובה רוסית חריפה. בקרמלין גינו את המהלך והבהירו כי מבחינתם מדובר בחציית קו אדום ובהסלמה נוספת ביחסים בין המדינות.
התרעות פיקוד העורף