1
כשנשאל מה השתנה אצלו מאז השבעה באוקטובר, הוא השיב בחיוך גדול "איבדתי קצת במשקל". ואני די מאמין לו בעניין הזה, כי הבושה והאחריות לבדן מהוות 5%-8% ממשקלו של אדם סביר, וכשאתה משיל אותן מעליך זה ניכר במשקלך...
והמסר שלי לראשי "גוש השינוי" הוא חד וברור: אם לא תהיו תלויים זה בזה, תהיו תלויים זה לצד זה. אם לא תתארגנו, אם לא תתפשרו, אם לא תהיו אמיצים, אם לא תציגו נבחרת ראויה ומסרים ברורים, אם לא תוודאו שאף אחד לא ירתיע את אזרחי ישראל, ובכללם הערבים או הקשישים, מלהגיע לקלפיות, אם לא תפקחו על טוהר הבחירות, ואם לא תבטיחו את הדרך, את שלמות הגוש ואת הארגון – מרה תהא אחריתכם (ואחריתנו).
פוטנציאל מצביעי גוש השינוי רוצה לראות לפניו גוש חזק עם ראש, זרועות ושיניים, עם מסרים ברורים וחדים, עם נבחרת שתהווה "ממשלת צללים" מוסכמת שתבוא עם ניסיון, מחויבות, אחריות, יושרה ותוכניות. "ממשלת אחדות ללא חרמות" זו כמיהת רוב הציבור, אבל כשממשלת הימין הנוכחית תבקש להתחפש ל"ממשלת אחדות לאומית" בראשות נתניהו - זה לא יעבוד.
ישראל חייבת שינוי, חייבת מנהיגות חדשה וראויה, ערכית, סמכותית ובוטחת - וזה לא הולך להיות טיול בפארק ביום שמשי. האחריות היא על המבקשים להוביל.
2
יש בהמלצת השופטים מסר לפרקליטות, אבל בהחלט גם לנתניהו - לכו לעסקת טיעון. וזו יכולה להיות משענת לנשיא המדינה, שיודע שחנינה לא תינתן כי אי אפשר, וביטול המשפט גם לא, ושהעם ייקרע לא פחות מביטול המשפט מאשר מהמשכו, וייתכן שאם הסקרים ינבאו לנתניהו מפלה - תבשיל הקרקע באחת לעסקה. כל הדשנים כבר טמונים באדמה, והנביטה תהיה מהירה.
3
והאבסורד הזה זועק לשמיים, ועל כך קראתי באחת מהרשתות החברתיות שמישהו כתב כי "משול חבר קבינט ביטחוני ששולח חיילים למותם והמתהדר ומשתבח בשלושת נכדיו העריקים, למשגיח כשרות מטעם הרבנות שמסתובב עם כריך ממולא בנקניק מבשר חזיר".
יידע הציבור ויישמר: כיום בכל ק"ג בשר שאתם קונים - 8-10 שקלים הולכים להוצאות כשרות משגיחים, שוחטים, ראשי צוותים, מנקרים ואגרות. ביטול "רפורמת הכשרות" יגדיל את הסכום ל-10-12 שקלים היטל כשרות על כל ק"ג בשר.
4
מה שאותי מעניין זה אם נערכו דיונים אסטרטגיים וכמה, וכמה צוותי חשיבה עבדו, והאם ההצעה חצתה את משרדי החוץ, המשפטים, הביטחון, המל"ל וראש הממשלה? האם ההמלצה נועדה לשרת אינטרסים לאומיים וביטחוניים של ישראל, או שזה סתם צעד של "להכניס אצבע בעין"?זוהי תקופה רגישה באזור. ישראל די מבודדת, התנהלות ארה"ב באזור לא מיטיבה עימנו, וההחלטות חייבות להתקבל כאן באחריות ובתבונה, לא בשליפות ולא לצורך פוליטי מיידי.
5
התמקדנו בשתי שאלות: האם העיתונות בישראל חופשית, והאם יש חשש לטוהר הבחירות? בשתי הסוגיות הביע השופט ממרום ניסיונו והיכרותו דאגה רבה. את רמת חופש העיתונות בישראל הוא מגדיר כיום כ-70% עיתונות חופשית, ורואה ב"חוקי קרעי" סכנה אמיתית לחיסול חופש העיתונות ומחיקת האיזונים והבלמים, ביחד עם הפגיעה במערכת המשפט.
גם בענייני טוהר הבחירות הוא מוטרד, גם בסייבר, גם ברמאויות, גם באובדן קלפיות, ובעיקר בטכנולוגיה ההרסנית. "אסור שלרובוטים ולבוטים יהיו זכויות אדם, אסור להם להתערב בבחירות", פסק.