מה שנתניהו הקצה היה מספק? נשאל, וענה: "בשלב הזה בוודאי שלא. בוודאי שלא. בוודאי שלא... כשהגיעה ממשלת השינוי, הייתה הבנה גדולה מאוד של התקציבים שאנחנו צריכים לקבל, ואכן קיבלנו אותם". זה היה שונה מתקופת נתניהו? נשאל. "כן, התקציבים היו גדולים יותר".
זו אינה רק עדות בדיעבד. הדברים פורסמו בזמן אמת, עוד לפני שידענו שתפרוץ מלחמה. בנט שינה את המדיניות שלפיה ישראל לא תוקפת באיראן אלא מסתפקת בפעולות חשאיות נגד הגרעין, והביא את אסטרטגיית "זרועות התמנון" או "כפות החתול". אחר כך הוא הגה תוכנית מפורטת מאוד להחלשת איראן.
את התרשים הציג בנט השבוע בכנס (אם כי כמעט כולו היה מושחר, מסיבות מובנות). בנט אמר אז, הכל כתוב בפרוטוקולים, שאת איראן צריך להרוג באמצעות "אלף חתכים". צריך להקיז את דמה בשיטתיות, עד שהגוף יקרוס. התוכנית שהכין הגיעה לשלב ביצועי, טרם נפילת ממשלתו.
מהיכרותי עם ליברמן, אני מעריך שאם היה צורך אמיתי לתקוף, הוא היה תוקף. אני לא בטוח שבתחילת העשור שעבר זה נדרש. יכול להיות שאם זה היה קורה, איראן הייתה כבר מדינה גרעינית ותיקה.