האם זה סוף עידן היועמ"ש החזק? כך השתנתה הצעת החוק ברגע האחרון

הנוסח החדש משאיר את סמכויות היועץ בתחום הפלילי, אך מרחיב את יכולת הממשלה לסטות מחוות דעתו, לבחור ייצוג משפטי חלופי ולהציג עמדה עצמאית בבתי המשפט

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
שמחה רוטמן
שמחה רוטמן | צילום: יונתן זינדל פלאש 90
2
גלריה

התשובה אינה פשוטה. הנוסח המעודכן, שהוכן לקראת הקריאה השנייה והשלישית, אינו מחליש את היועץ בכל התחומים, אך הוא בהחלט משנה את נקודת האיזון בין הייעוץ המשפטי לבין הממשלה ומרחיב את מרחב הפעולה של הרשות המבצעת. ראשית, חשוב להבהיר מה לא השתנה: בתחום המשפט הפלילי היועץ המשפטי לממשלה נותר הסמכות העליונה. החוק מעגן במפורש את עצמאות שיקול דעתו וקובע כי הוא ממשיך להיות הגורם המכריע בכל הנוגע להליכים פליליים. למעשה, חלק מהסעיפים שעוררו בעבר ביקורת משום שנראו כפוגעים במעמדו בתחום הפלילי הוצאו מהנוסח, כך שבסוגיה זו קשה לומר שהיועץ נחלש. עיקר השינוי נמצא דווקא בתחום הייעוץ והייצוג של הממשלה. החוק קובע כי היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המשפטי של הדין עבור הממשלה, וחוות דעתו ממשיכה להיות נקודת המוצא המחייבת. עם זאת, הממשלה תהיה רשאית במקרים מיוחדים להחליט כי אינה מחויבת לחוות דעתו ולאמץ עמדה משפטית שונה.

האם זהו חידוש דרמטי? לא בהכרח. גם כיום הממשלה יכולה, במקרים מסוימים, לסטות מעמדת היועץ המשפטי. ההבדל הוא שהמצב הקיים התייחס לכך כאל חריג. הצעת החוק מבקשת לעגן את האפשרות הזו בחוק ולהפוך אותה למנגנון מוסדר. כאן גם טמון החשש העיקרי: חריג שנכתב בחוק עלול להפוך עם הזמן לכלי עבודה שגרתי. חשוב להדגיש שגם במצב כזה הממשלה אינה רשאית לעשות ככל העולה על רוחה. כל החלטה שתתקבל בניגוד לעמדת היועץ המשפטי תמשיך להיות כפופה לביקורת שיפוטית. בנוסף, ההחלטה אמורה להיות מובאת בפני ועדת החוקה של הכנסת, כך שקיים גם מנגנון של שקיפות ופיקוח ציבורי.

החידוש המשמעותי ביותר בנוסח הנוכחי נוגע לייצוג המדינה בבתי המשפט. אם הממשלה תאמץ עמדה משפטית שונה ותמנה ייצוג חלופי, היועץ המשפטי לא יוכל עוד להופיע באותו הליך ולהציג לבית המשפט עמדה נפרדת. זהו שינוי בעל משמעות אמיתית, משום שהוא מצמצם את האפשרות שבית המשפט ייחשף במקביל גם לעמדת הממשלה וגם לעמדתו המקצועית של היועץ המשפטי.

גלי בהרב מיארה
גלי בהרב מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אז האם החוק מחליש את היועץ המשפטי לממשלה? התשובה היא כן, אך באופן מוגבל וממוקד. הוא אינו פוגע בעצמאותו בתחום הפלילי ואינו שולל את מעמדו כפרשן המשפטי של הממשלה. עם זאת, הוא מחזק את יכולתה של הממשלה לסטות מחוות דעתו, לבחור ייצוג משפטי חלופי ולהציג בבתי המשפט עמדה שאינה שלו. בכך מתחזקת הרשות המבצעת, ועמה גם האחריות להשתמש בסמכויות החדשות במתינות. המבחן האמיתי של החוק לא יהיה בנוסחו אלא ביישומו. אם האפשרות לחלוק על היועץ המשפטי תישמר למקרים חריגים, ייתכן שהשינוי יהיה מאוזן. אם תהפוך לדרך פעולה שגרתית, פירושו כרסום במעמדו של הייעוץ המשפטי וביכולתו לשמש גורם מקצועי ואחיד המכוון את פעילות הממשלה במסגרת שלטון החוק.

תגיות:
היועץ המשפטי לממשלה
/
ועדת חוקה
/
חקיקה
/
שמחה רוטמן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף