הוא נחצה אתמול. פה אחד. ממשלת החורבן והזדון, שביצעה את השמדת הערך הגדולה והמהירה ביותר שבוצעה בישראל אי פעם, ממשיכה בכל הכוח. נכון, היום בבוקר זרחה השמש ושום דבר מהותי בחיינו לא השתנה, אבל זה רק למראית עין. כי זו הייתה הפעם הראשונה שממשלת המופרעים שהשתלטה על הדמוקרטיה הישראלית מצהירה בקול גדול ובריש גלי, וגם בגאווה עצומה ופה אחד, שהיא לא מצייתת להחלטת בג"ץ.
את ההצהרה הזו אין להשיב. זה כמו נאום בר-אילן שבו הכיר בפעם הראשונה מנהיג הימין הישראלי (נתניהו, אלא מי) בפתרון שתי המדינות. לא מדובר רק בנרמולו של הטרלול. זה המסמר האחרון בארונה של הממלכתיות. אם הם כבר הודיעו שלא יישמעו לבג"ץ, אף אחד לא יתרגש מחר, או בעוד חודשיים, כשהם יצפצפו גם על ועדת הבחירות המרכזית. וזה לא משנה שבראשה עומד שופט המזוהה לחלוטין עם מחנה ימין שמרני ודתי. כדי לשרוד כאן לא צריך להיות מזוהה עם מחנה. צריך להיות מזוהה עם דיקטטור.
כל מי שהיה שם או סיקר את המשפחה הזו, או עקב אחריה, או נחשף למעלליה - יודע. מה שבאמת לא ייאמן זה שגם היום, במקביל לדיונים בתיק 4000, אנו חוזים בהתגשמותו של תיק 5000, דרך הטנטרום המופרע של שלמה קרעי ועושי דברו להשלמת ההשתלטות על התקשורת מחד, והקריאה לא לציית לבג"ץ דווקא בהחלטה הנוגעת לרשות השנייה לטלוויזיה מאידך.
הרי כל האירוע של החלטת בג"ץ מאתמול ניטש על השליטה בערוץ 13. הממשלה מנסה לשלוט גם בזה ולארגן את מכירת הערוץ לידיים ידידותיות. בנוהל הרגיל. הערוץ, שנלחם לשמור על עצמאותו, נרכש על ידי קבוצה ישראלית של הייטקיסטים עמוסי ממון וכוונות טובות.