אך החלטת הממשלה להתעלם מתוצאות התהליך (אחרי שהשופטים קבעו שהמועצה כנס תתכנס) נושאת משמעות רחבה מכל רגולציה ויוצרת תקדים קריטי. לראשונה מאז קום המדינה, ממשלת ישראל מצהירה שהיא פשוט דוחה פסיקה מחייבת של בית המשפט העליון.
זהו מקרה נוח במיוחד לקביעת העיקרון הזה, משום שבכל הנוגע לרשות השנייה הממשלה למעשה אינה נדרשת לעשות דבר בהמשך הדרך (לכן טוען עמית סגל בערוץ 12 שבעצם אין בפועל משבר חוקתי). מבחינה תיאורטית הסוגיה שלכאורה נמצאת על השולחן יכולה להתפוגג. אולם העיקרון שניתן להתעלם מפסיקות, ממש בהצהרתיות מתריסה, בהחלטה מפורשת של הממשלה – זה כבר עשוי לשמש את כנופיית הקואליציה היטב.
משום כך חשוב להבהיר שוב לכל אזרח ואזרחית: בישראל אין כיום הגנה אפקטיבית על זכויותינו הבסיסיות מלבד בית המשפט העליון. מדינה שבה ממשלה נבחרת יכולה לעשות ככל העולה על רוחה – למשל, לזרוק את מבקריה לכלא – רק משום שזכתה בבחירות אינה מדינה דמוקרטית. דמוקרטיה אינה מסתכמת בשלטון הרוב אלא מחייבת מגבלות על כוחו של השלטון, ביקורת שיפוטית והגנה על זכויות הפרט. אם אין את אלו אז מדובר בדיקטטורה נבחרת — כזו שתשנה בהדרגה גם את כללי המשחק כדי להבטיח את שלטונה לעד (או לפחות עד להפיכה עממית או צבאית).
ובדיוק בזה עסקינן. ההחלטה השבוע, לכאורה בעניין הרשות השנייה, בהמשך תשמש תקדים אם בית המשפט ינסה למנוע פגיעה בטוהר הבחירות. התערבותו תוצג כחסרת תוקף – בין אם מדובר על דחיית הבחירות, פסילת רשימות, שיבוש רשומות בעלי זכות בחירה, ענייני ספירת קולות וחשאיות, וכולי. גולת הכותרת, אם תידרש, תהיה סירוב להכיר בתבוסה והטבעת המערכת במבול של עתירות שקריות על זיופים. מי שחושב שזה בלתי אפשרי מוזמן להיזכר בנסיונו של טראמפ לגנוב את בחירות 2020; שם זה לא צלח כי בכל זאת יש חוקה, ובעיקר כיוון שסגן הנשיא מייק פנס פשוט סירב לשתף פעולה, ובזאת קנה את מקומו בהסטוריה.
אצלנו אין צדיקים (אפילו במימדים הצנועים של פנס) בסדום של הקואליציה – זה הלקח משלל מהלכיה, מההפיכה המשטרית ומכירת החיסול לחרדים עד הסירוב להתפטר אחרי זוועות השבעה באוקטובר (או, למצער, להקים ועדת חקירה). ההגנה היחידה על טוהר הבחירות (ועצם קיומן) תגיע מבית המשפט העליון – בתנאי שחייבים להישמע לו. לכן חשוב להבהיר שלא ממש חייבים.
בתי משפט נותנים לעיתים פסקי דין שנויים במחלוקת, וממשלות רשאיות בהחלט לבקר אותם, לקדם שינויי חקיקה או לטעון ששופטים חרגו מסמכותם. אך לאורך כל שנות קיומה של ישראל, מחלוקות כאלה התקיימו תמיד בתוך מסגרת חוקתית שבה עצם חובתה של הממשלה לציית לפסיקות מחייבות של בית המשפט לא הוטלה בספק. "יש שופטים בירושלים," אמר מנחם בגין, מייסד הליכוד. הוא הבין שמנהיגים נבחרים כפופים לחוק כפי שהוא מפורש על ידי בתי המשפט, בדיוק כמו כל אזרח אחר. הוא מתהפך בקרבו.
נתניהו יילחם כארי על הישרדותו הפוליטית, וכמעט אין גבול למה שהוא מסוגל לעשות כדי להבטיח את המשך שלטונו. זה הסיפור האמיתי. ראו, הוזהרתם.
התרעות פיקוד העורף