עבורנו, בישראל, הציון הזה אינו רק חגיגה של ידידה רחוקה; הוא רגע של חשבון נפש על טיבו של הקשר המיוחד, העמוק והבלתי ניתן לערעור שבין המעצמה הגדולה בתבל לבין המדינה היהודית הקטנה במזרח התיכון.
יש שישאלו: מה לישראל הקטנה, השוכנת בלב אזור סוער ורווי קונפליקטים, ולמעצמת הענק שנמצאת במרחק אוקיינוס ושתי יבשות? התשובה טמונה בכך שערכים אינם נמדדים בקילומטרים, ודמיון רוחני אינו תלוי בגודל טריטוריאלי. ישראל ואמריקה הן שתיהן "מדינות רעיון". אמריקה הוקמה כניסוי חברתי ופוליטי שנועד להבטיח חירות; ישראל הוקמה כמימוש חלומי של עם עתיק לשוב לביתו ולהקים חברת מופת.
שתי המדינות הן חברות מהגרים, חלוציות בנשמתן, שמאמינות בחדשנות טכנולוגית, ביזמות עסקית ובתיקון עולם. השילוב בין התעוזה האמריקאית לבין החוסן הישראלי יצר עוצמות יוצאות דופן בתחומי המדע, הרפואה והטכנולוגיה, המוכיחים כי השותפות בינינו מניבה פירות לכלל האנושות.
שותפות הגורל בינינו אינה סיסמה ריקה. בעולם שבו כוחות אוטוריטריים וחשוכים מנסים לערער את יסודות החופש, ישראל ניצבת כמאחז הקדמי של הערכים המערביים במזרח התיכון. אמריקה, מצידה, היא הערובה לכך שהעולם החופשי לא יתקפל בפני הרודנות.
הצורך של ישראל לשמור על יחסים הדוקים עם ארצות הברית אינו נובע רק מהצורך בסיוע ביטחוני או בווטו במועצת הביטחון. הוא נובע מההבנה שישראל זקוקה לעוגן מוסרי ופוליטי בעולם של תמורות גיאופוליטיות. ללא הברית עם ארה"ב, ישראל תיוותר אי בודד, מוקפת עוינות; עם ארה"ב, היא חלק מחזית עולמית רחבה המקדמת קידמה, זכויות אדם ואנושיות.
אמריקה תמיד תהיה עבורנו מקור להערכה ולהוקרה, ולא רק בגלל עוצמתה הכלכלית והצבאית. עלינו להוקיר אותה על כך שהייתה המדינה הראשונה להכיר בעצמאותנו ב-1948, על כך שפתחה את שעריה ליהודים נרדפים מכל קצוות תבל, ועל כך שהיא מהווה עבורנו מודל לחיים דמוקרטיים תוססים, לביקורת עצמית פתוחה ולשאיפה מתמדת לתיקון חברתי.
בעידן שבו נשמעים לעיתים קולות המטיפים להתרחקות או להסתמכות עצמית מוחלטת, עלינו לזכור: העוצמה הישראלית מורכבת משני נדבכים בלתי נפרדים - הכוח הפנימי שלנו, היצירתיות והחוסן של אזרחינו, והיכולת שלנו לכרות בריתות אמיצות עם אלו החולקים את עולמנו הערכי.
היחסים עם אמריקה הם הנכס האסטרטגי החשוב ביותר של מדינת ישראל, והם דורשים טיפוח, רגישות גבוהה והבנה עמוקה של צרכי שני הצדדים, גם בעתות של חילוקי דעות.
ביום ההולדת ה-250 של ארצות הברית, עלינו להביט לעבר האופק ולראות ב"פסל החירות" לא רק פסל בניו יורק, אלא סמל חי ונושם לשותפות המופלאה בינינו. אנחנו מצדיעים לאמריקה לא רק כבת ברית, אלא כשותפה לדרך, כנפש תאומה במאבק ההיסטורי על חירות האדם. מי ייתן והברית הזו, שנצרפה באש ובערכים, תמשיך לשגשג ב-250 השנים הבאות, כעמוד האש המאיר את דרכו של העולם החופשי כולו.
התרעות פיקוד העורף