חכמי התלמוד קבעו שהתורה נבראה לפני בריאת העולם. לדעתם, הקב"ה הביט בתורה וברא את העולם. אין לבריאה, לעולם, למציאות חיינו קיום בלי התורה, בלי לימוד תורה. לח"כ החרדי משה גפני, הצבעה בכנסת שתאשר את החוק הפכה סוף כל סוף את התורה לגורם המבטיח את קיומנו.
הרוב הגדול של מי שיצביעו ויאשרו את חוק יסוד: לימוד תורה לא פתחו ספר גמרא בימיהם ולא ראו דף גמרא. אם היה להם שמץ של מושג עד כמה חכמי התלמוד מסבירים-מתריעים-מתעדים-מנציחים את הראשוניות, העליונות, המיוחדות, כוח החיים, הוויטליות של לימוד תורה. אחרי שמוזכרות מצוות וציוויים מרכזיים, מסכמים חכמי התלמוד "ותלמוד תורה כנגד כולם" (מסכת שבת קכ"ז).
המצביעים-המאשרים את החוק היו אולי קולטים שהם הצביעו בעד חוק המאשר את החשיבות של נשימה, של שאיפת אוויר ונשיפתו. העובדה שלרוב הגדול של הח"כים המצביעים שיאשרו את החוק אין שבריר של מושג על ערך לימוד תורה מעלה דימוי של פועל בניין או שרברב שבוחנים יהלום וקובעים את מחירו.
גם נוסח החוק מבטא עלבון וגם בורות במשמעות מצוות לימוד תורה. החוק מכוון ומיועד ל"מי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שתורמים תרומה משמעותית למדינת ישראל ולעם היהודי". מה פירוש תקופה ארוכה? ללימוד תורה אין גבולות של זמן. ובאיזו חוצפה קבעו מנסחי החוק שלימוד תורה הוא "תרומה משמעותית"? חכמי התלמוד קבעו ששכר מצווה בהאי עלמא ליכא. אנחנו לא יודעים מה שכרן של מצוות שאנחנו מקיימים.
לא רק תלמידי ישיבות לומדים תורה. מאות אלפי יהודים לומדים יום-יום את "הדף היומי", ואלפי יהודים לומדים גמרא מתוך אהבת לימוד ונאמנות ליהדות. ממתי חוק ממשלתי והצבעה פרלמנטרית קובעים מהו השכר מלימוד תורה, ואיזו תרומה יש מלימוד תורה?
הנחת תפילין כל בוקר היא מהציוויים, המצוות והמחויבויות החשובים והמרכזיים של היהודי. "קרקפתא דלא מנח תפילין", אומרת-מזהירה הגמרא (מסכת ראש השנה י"ז) - ראש יהודי שאינו מניח תפילין, סימן שהוא מזלזל ומבטל מצוות מעשיות. איך זה שלא עולה בדעתו של ח"כ חרדי ליזום חוק יסוד: הנחת תפילין? זאת שאלה שאפשר להעלות לגבי מצוות וציוויים ידועים ומרכזיים ביהדות. למה ששומרי שבת ומקפידים על כשרות לא ייהנו מחוק מיוחד, חוק השבת או חוק הכשרות, שייתן ויעניק להם תחושה של סיפוק של הכרה מצד ממשלה?
הם לא מבינים, ואולי לא מסוגלים להבין, שאישור חוק לימוד תורה לא רק שלא ייחלץ אותם משפל מעמדם - אלא רק יעמיק יותר את נמיכותם ויזין את מעמדם הבזוי.