אבל, האמת הפוכה לחלוטין. מתחת למסכי העשן שהיא מפזרת, איראן פועלת מתוך מצוקה, במיוחד כששעון החול האמריקני של האירועים הלאומיים עומד להסתיים. בקצרה, הנה מה שבאמת קורה, והסימנים שמעידים שאיראן רחוקה מלהיות בעמדת כוח.
1. מאחורי הקלעים של ההלוויה
הדבר הבולט ביותר ביממה האחרונה הוא השבר הגדול שנחשף דווקא במהלך טקסי הקבורה בטהרן. למרות מאמצי גיוס אגרסיביים של המשטר, שכללו חלוקת מצרכי מזון כמו אורז לעובדי מדינה ואוטובוסים בחינם מהפריפריה, דיווחים ברשתות חושפים אכזבה בצמרת השלטון כשמתחם המוסאללה הגדול ותוואי התהלוכה נותרו חצי ריקים.
כל זה קורה על אף שאזרחים רבים אולצו להשתתף בטקסי הפרידה מהמנהיג. רשויות ומוסדות הפעילו לחץ על ארגוני עובדים, עסקים וארגוני צדקה לסגור את עסקיהם (או להיקנס). בעיריות בוטלו חופשות עובדים ואפילו עובדים בתעשיית התקשורת והרכב חוייבו לשאת בנטל. בנוסף נמל התעופה נסגר לתנועת אזרחים ובאזורי התעשייה בטהרן דרשו מחברות להקים דוכני אוכל ושתייה - על חשבונן. חברות גדולות נדרשו לשלם למעלה מחצי מיליון דולר (למעלה מטריליון ריאל איראני) כל אחת בעבור זה (לשם הפרופורציה ההכנסה החודשית הממוצעת באיראן היא כ-150 דולר).
זאת ועוד, ברגע האחרון, מסיבות ביטחוניות וחשש ממהומות, שינה המשטר את נתיב שיירת ההלוויה בטהרן, שינוי שהותיר אלפי כפריים ואזרחים מהפריפריה, שנסעו מאות קילומטרים והמתינו שעות בצדי הדרכים בטהרן, תקועים וללא יכולת להשתתף בטקסים. זה רק הגביר את התסכול ברחובות ואת המתח בין הציבור הפשוט לבין המשטר.
2. שיקום הכורים הגרעיניים
3. חוליות החיסול בארה"ב
4. הכלכלה בקריסה
הנתונים הרשמיים האחרונים שיוצאים מאיראן מצביעים על קטסטרופה כלכלית חסרת תקדים. אינפלציית המזון חצתה את רף ה-100% (רק ביומיים האחרונים מחיר האורז הוכפל!).
5. "פרוטקשן" במצר הורמוז: המניע הוא כסף, לא מלחמה
יותר מכך, היא מעידה על כישלון בחסימת המצר בטילים וסירות מהירות מול הנתיב הדרומי שפתחה ארה"ב בסמוך לחוף העומאני. עוד היא מעידה על מצוקה כלכלית ולחץ איראני להשיג כסף. זהו למעשה ניסיון לייצר מקור מימון מיידי באמצעות פרוטקשן. נזכיר כי איראן העניקה לסין, שרוכשת ממנה נפט, פטור מהתשלומים כדי למנוע חזית אחידה נגדה.
שתיקה אמריקאית? לא בדיוק
ברקע, המערכת כולה נמצאת לקראת תום אירועי הלאום בארה"ב: רבים תהו מדוע ארה"ב שתקה בשבועות האחרונים בזמן שאיראן הציגה איומים בוטים במלל ובמעש, חלקם איומים ברצח מפורש כלפי טראמפ.
בשורה התחתונה: המציאות שהמשטר באיראן מנסה לשקף וזוכה לכותרות אצלנו ובעולם, היא לא יותר ממסך עשן שבא להסתיר חולשה גדולה. יש ניסיון לקנות זמן ו"לגרד כסף" כדי לשרוד את הניכור העמוק למשטר מצד אזרחיו שלו. יש סבירות לא מבוטלת שנתחיל לראות סדקים של ממש במשטר כבר בחודשי הקיץ, ושהשקט האמריקני יסתיים בחלוף אירועי הלאום, בין היתר גם מתוך כוונה להגיע אחרת לבחירות האמצע בנובמבר.