קשה לדבר על זה בהיגיון בגלל בלבול מושגים שהשתלט על השיח הציבורי. אנשים רבים קוראים לעצמם "ימין" בגלל הזדהות עם כל מיני סנטימנטים ורעיונות שאין להם קשר למדיניות שבפועל מובילה מפלגת הליכוד. "ימין" נתפס כמושג נרדף ל"פטריוטיות" ולפעמים ל"אקטיביזם ביטחוני" – ולכן רבים בגוש השינוי מתעקשים שגם הם "ימין". אך אין זה אומר שהם מעוניינים במדיניות של הליכוד ושותפיה הקיצוניים והחרדים – שמסתכמת ברצף של אסונות.
אסון לישראל
טעויות היסטוריות
במקרה של הליכוד – בערך כמו מפא"י לפניו – כל זה אכן קרה ותפח לממדים בלתי נסבלים. לכן מפלגת הליכוד חייבת לעבור מן השלטון. לא משום שעצם קיומו של ה"ימין" הוא בעיה – כאמור, יש כל מיני "ימין" – אלא כי הימין הזה הוא אסון לישראל. נתניהו מוסיף עוד ממד לבעיה. הוא מביא איתו, מעבר למדיניות מזיקה, שחיתויות גדולות וקטנות, קומבינות ושקרים וסקנדלים מלוא הטנא, פארסה מתגלגלת של הבן והרעיה, הסתה בלתי פוסקת (ע"ע "הבגידה מבפנים"), היאחזות פתולוגית בכיסא, ולקינוח (ריבונו של עולם!) - מניעת חקירה נורמלית של 7 באוקטובר. אין מצב כלשהו שאדם סביר יחפוץ בברית פוליטית איתו.
אחדות רק תזיק
ומה עם ה"אחדות"? אם נתניהו יפרוש, זה אפשרי? הרי כולם רוצים אחדות! זה מורכב – כי ישראל חייבת תיקון מונומנטלי, וזה יהיה קל יותר עם רוב גדול ואופוזיציה קטנה. אבל בוודאי שאחדות רק תזיק, כל עוד הליכוד מחויבת לעקרונות שהנחו אותה עד כה.
אם הליכוד דבקה בקו הנוכחי, גם אחרי נתניהו, אסור שתהיה לה עמדת כוח שמאפשרת לה לבלום תיקונים הכרחיים או לכפות את המשך האיוולת. אם בדרך נס הליכוד תתפכח – אז מדובר בסיפור אחר. אך להערכתי, זה ידרוש תקופת חשבון נפש ארוכה באופוזיציה – מה עוד שזה פשוט נכון וצודק שהליכוד תיענש על מה שעוללה.
זו הסיבה ש"רק לא ביבי" זה לא כל הסיפור. הסיפור היה, ועודנו, "לא הדרך הזו". אבל אם בכל זאת בביבי עסקינן, אז האמירה המדויקת היא "מה שבטוח, בשום מצב לא עוד ביבי" – וזה בסדר גמור. זה בסדר להתעקש על הנהגה שפויה שרוצה לשרת את המדינה – להבדיל מ"אבא", "מלך" או אל מדומיין.
התרעות פיקוד העורף