1. נטולי צניעות
שמעתי השבוע פרשנים תוהים איך זה יכול להיות שהאירוע הזה עבר בשקט יחסי. שפעם יצאו מיליוני ישראלים לרחובות בכל שבת, לפעמים גם באמצע השבוע, לאורכה ולרוחבה של המדינה כולה, במחאה האזרחית העצומה והמכוננת שהייתה כאן אי פעם, בגלל הרבה פחות. אז מה קרה? לאן כל זה נעלם? האם הובסנו? האם השלמנו עם אובדנה של ישראל המקורית, של המדינה היהודית־דמוקרטית וליברלית שאבותינו הקימו כאן? האם הביזוי השיטתי של בן־גוריון, בגין ושמיר בידי משפחת נתניהו־ניתאי־הון וספיחיה התנרמל לחלוטין?
התשובה היא לא. ממש לא. מציע לאנרכיסטים שתפסו את השלטון לא לבנות על זה. כן, אנחנו עייפים. כן, אנחנו מודאגים. כן, חלק מאיתנו מיואשים. אבל לא, לא ויתרנו. לא נוותר. בחיים לא נוותר. לא תהיה עוד הזדמנות להקים מדינה כזאת. החלום הציוני לא יהפוך לסיוט משיחי־חרד"לי־ביביסטי־כהניסטי. לא במשמרת שלנו. הסיבה שזה עבר בשקט יחסי היא שיש בחירות. הן בשער. את האנרגיה שלנו צריך לשמור לאירוע הזה. וכן, יש גם מלחמה. עוד מעט שלוש שנות מלחמה איומה, נוראה, שבאה בעקבות קריסה מפוארת של מדיניות הכלת חמאס וחיזבאללה והטרור שסביבנו, מלחמה שהתישה רבים מאיתנו, עייפה אותנו והכניסה אותנו לפרופורציות.
אבל כל זה יישכח ביום פקודה. כל מי שחושב שממשלת ישראל הנוכחית מובילה את ישראל לתהום, יצטרך לעשות מעשה. להצביע. לשכנע את כל מי שהוא מכיר להצביע. להתנדב. להפגין. להתייצב להגנתה של הדמוקרטיה שלנו. בכל זמן ומקום שיידרש. תוך שמירה מוקפדת על החוק והימנעות מאלימות בכל מחיר.
אבל הם נשארו. דבוקים ומולחמים לכיסאותיהם, מאוחדים בברית האופורטוניסטית והרקובה ביותר שנכרתה אי פעם. ברית הבריונים. המגזר הלא ציוני (חרדים), המגזר המשיחי (סמוטריץ' ובן גביר) ונתניהו, שהדבר היחיד שבאמת מעניין אותו זה להמשיך בהשמדת מערכת המשפט וכל המוסדות הדמוקרטיים כדי לחמוק מאימת הדין. ניתן היה לצפות מהם לקצת צניעות בשאר תחומי החיים. נניח, ההפיכה המשטרית המטורללת שעליה הכריזו למחרת הבחירות. ניתן היה להאמין שהשכל הישר, ההיגיון הבריא וההגינות היסודית יובילו את הממשלה הזו להחלטה שלא ממשיכים לקדם נושאים שנויים במחלוקת עד אחרי הבחירות.
קרה כאן אסון נורא. כולנו נלחמנו במלחמת קיום אכזרית. טוב, לא כולנו, החרדים גם הפעם לא הגיעו, אבל השמאלנים כן, אנשי המרכז הפוליטי כן, הימניים כן, הביביסטים והאנטי־ביביסטים. כולנו היינו ועודנו בשוחות. כל זה לא מפריע להם. הם ממשיכים. בכל הכוח. בכל העוצמה. עם צי חדש ונוצץ של דחפורים עולים על מה שנותר ומנסים לקעקע אותו, על הבאזר, גם בזמן פציעות (תרתי משמע), גם אחריו. בולמוס ותיאבון אינסופיים להמשך הביזה, להמשך חליבת העטינים המתייבשים של הקופה המשותפת, להמשך עידוד הבטלה, ההשתמטות והבורות, על חשבון המצוינות והנאורות שאפשרו לנו, גם הפעם, לגבור על אויבינו.
התמונה צולמה בפברואר 2023, דקה אחרי שהארגון הזה הוקם. עוד לפני המחלוקת ועוד לפני הדיבורים על הפסקת התנדבות (שאינה סרבנות, ואין בינה לבין סרבנות דמיון כלשהו). זה שמחצית מחברי הקואליציה הצטלמו אז עם "אחים לנשק", לא רלוונטי. זה שכמעט כל רבני הציונות הדתית התחבקו עם "אחים לנשק" אחרי 7 באוקטובר (הכל מצולם, מוקלט וקיים), לא רלוונטי.
שאלתי פעם, באחד השידורים, את עמית מה השתנה? הרי אז, כשהוא נפעם, זה היה אחרי המחלוקת, אחרי הדיבורים על "הפסקת התנדבות" (שסגל קורא לה "סרבנות" ללא שום עיגון עובדתי), אחרי ההפגנות, אחרי הכל. הוא ענה משהו כמו "הם עוד לא התנצלו". אז אחים לנשק צריכים להתנצל. על מה? לא יודע. לא ברור. חברי וחברות הארגון הזה שירתו ומשרתים בהמוניהם. ביחידות הכי לוחמות שאפשר. בסדיר ובמילואים.
רובם הגדול נשאב לשדות הקרב ב־7 באוקטובר. האחרים הקימו את המערכים שהצילו אותנו. בעוטף, בצפון, מול חוסרי האספקה בצה"ל, צורכי הלוחמים, המפונים, הפצועים ומי לא. איך יכול להיות שב־15 באוקטובר 2023 עמית סגל וכל חבריו נפעמים ממה שהם רואים וכעבור שנתיים־שלוש הכל מתהפך, אף על פי ששום דבר לא השתנה. כבר אין הפגנות, כבר אין דיבורים על התנדבות כן או לא.
לאלה שהכל קרה בגללם. משל, נווה הוא זה ששחרר את סנוואר ועוד 1,026 רוצחים מהכלא ושקמה היא זו שטסה לדוחא ושכנעה את אמיר קטאר להעביר 30 מיליון דולר במזוודות לסנוואר כל חודש. ואפשר להשתגע. פשוט להשתגע מהאירוע הזה.
נוצר מצב, לפחות מול חלק (לא גדול מדי) של הציבור הישראלי, שאייל נווה ופרופ' ברסלר, וכל חבריהם המופלאים, הפכו לרעילים. לאחראים על האסונות שקרו לנו. ואין ביקום כולו דבר רחוק יותר מהמציאות. אז אולי זה הזמן להגיד ולהצהיר ולהודיע להם: אל תיפול רוחכם. בסוף, האמת תנצח. השפיות תשוב למחוזותינו. נווה צריך לקבל אחרי הבחירות תפקיד ביצועי מרכזי בממשלת הפיוס והשיקום. ברסלר לא צריכה תפקידים מאף אחד, היא מדענית במכון ויצמן. ואף אחד מהם לא צריך ממני ציונים או עידוד. כתבתי את הדברים כאן בעיקר עבורי ועבור המצפון שלי, ועבור האמת.
2. ממשלת הגוש
זה המקום להתנצל על זה שכיניתי בתחילת הטור הזה את כנופיית המושחתים המרקיבה המנהלת את חיינו בשם "ממשלת ישראל". במקרה הטוב, מדובר בממשלת הגוש. או ממשלת הבלוק. ממשלה עוינת שעושה הכל, סביב השעון, כדי לפגוע בישראל. זו התקפה אוטואימונית, התקפה של הגוף על עצמו. בכל החזיתות, בכל הכוח. בים, באוויר וביבשה. ממשלת הגוש תוקפת את ישראל על בסיס יומי. לא עובר יום אחד בלי שנשמע על עוד חוק, עוד החלטה, עוד יוזמה, עוד טרלול, עוד התקף טירוף שמיועד כל כולו להחלשת המדינה, להרס מוסדותיה, לפגיעה בחוסנה, לכידותה וערכיה.
מה הם לא עושים? לא מקדמים את הרפורמה בתחבורה הציבורית המטרופוליטנית, אירוע שעליו עמלו רבים וטובים במשך חודשים, הם לא מעבירים חוקים שאמורים להיטיב עם האזרחים, עם הסטודנטים, עם בעלי העסקים הקטנים, עם המפונים והנפגעים. הכי חשוב, שלא לומר הכי נפשע ומרושע: הם לא מעבירים חוק להחזרת השירות הסדיר בצה"ל ל־36 חודשים או לפחות מניעת הקטנתו ל־30 חודשים, מה שאמור להקריס את הצבא באופן סופי כבר בינואר.
לא אני אומר את זה, הרמטכ"ל אומר את זה, ראש אכ"א אומר את זה, רח"ט תומכ"א אומר את זה. והם מתעלמים. מצפצפים. ממשיכים להרים את ידיהם בעד חוקי התועבה בעודם צופים במונדיאל במכשירים הניידים, באדישות ורהב בלתי נתפסים. הם ממשיכים להעמיס משימות על הצבא, לחרחר מדנים ומלחמה לכל עבר, בעוד לוחמי הסדיר קורסים והמילואימניקים נטחנים עד דק. מחלה אוטואימונית, כבר אמרנו.
מישהו צריך לבדוק את כשירותו של האיש. הרי איזנקוט דיבר על מנהרות חיזבאללה החודרות לישראל. לא על כל מנהרה שהארגון חופר בתחומי לבנון ואינה קרובה לישראל. האם נתניהו לא יודע את זה? האם הוא משקר ומסלף ביודעין? הרי גם לשקר צריך להיות ביסוס הגיוני כלשהו. מה גם שכבר במהלך מבצע מגן צפוני לחיסול מנהרות חיזבאללה, נתניהו עצמו בנאום בצפון הארץ הסביר שצה"ל בעבודה יוצאת מן הכלל שלל מחיזבאללה את כל מנהרות הטרור החודרות ובנאום הפרידה מהרמטכ"ל איזנקוט שיבח אותו שוב על אותה פעולה. ועכשיו, הוא מפיל את זה על איזנקוט כאילו מדובר במחדל, ולא בהישג. ומשקר. כרגיל.
בריאיון ב"פטריוטים" השבוע הוא הסביר ש"אין ניצחון מוחלט", וכשנשאל על כך על ידי שרון גל יומיים לאחר מכן אמר "רציתי להגיד שההיסטוריה לא נותנת לך באמת, איש תחת גפנו ותאנתו, והם לא יכתתו את חרבותיהם כל כך מהר, זה יקרה בבוא המשיח, אבל כמו שאני תמיד אומר, המשיח לא יבוא ביום חמישי הבא".
רגע, זה לא היה אותו נתניהו שפעם אחר פעם, עשרות פעמים לאורך שנתיים, הסביר שהניצחון המוחלט הוא עניין של שבועות ספורים, לא חודשים ולא שנים, שבועות ספורים? אותו "מנהיג" שהצהיר פעמים רבות שאנחנו "כפסע מהניצחון המוחלט"? ואיך יכול להיות שבאותה נשימה רעילה ובאושה הם שולפים ציטוטים של גדי איזנקוט מהימים שבהם היה מפקד אוגדת איו"ש וניהל את הלחימה באינתיפאדה השנייה שמסביר שבמלחמה מהסוג הזה אין הכרעה, צריך להביא ביטחון ולנצח את הטרור, ולא להביא תירוצים. הם לא מבחינים בקלונם? הם לא קולטים את אפסותם? הם לא מודעים לעבדותם הנרצעת לגדול שרלטני עם ישראל בכל הזמנים?
3. גנץ מעל הכל
אני שואל את הח"כים שנותרו, עדיין, ליד גנץ, מה עם המצפון שלהם. מה עם האידיאולוגיה. הם יודעים שהקולות שקיבלו בבחירות שייכים למצביעי גוש השינוי. הם יודעים שדדי שמחי שייך לגוש הנגדי. הם יודעים שכל חברי "הפטריוטים" מנהלים את האירוע. מאלדד יניב דרך גיא בוסי דרך יותם זמרי. הם יודעים מה עלול לקרות למחרת הבחירות. זה לא מפריע להם? הם חיים בשלום עם זה?
המעשה הציוני הנכון, לכל מי שרוצה לשמר את הסיכוי להציל את המדינה, הוא להכריז על פיצול מגנץ. ליטול ממנו חלק מהמימון. להבהיר לו שיש רגעים בחייו של מנהיג שבהם הוא צריך להגיד: זהו, די, מיציתי. או כמו שהגדיר את זה בזמנו בני בגין: אני מנהיג ציבור, בלי ציבור. ופרש לביתו. אבל איפה גנץ ואיפה בגין. כרגע הוא יותר קרוב לגדעון סער.
4. בין מרות לנאמנות
זיני העיד, בקולו, שמבחינת כישורים אינו מתאים לתפקיד. "לא עברתי בשוחות", אמר באירוע פומבי. אז למה קיבל על עצמו את התפקיד, שהוצע לו במושב האחורי של מכונית מאחורי גבו של הרמטכ"ל? כי "אני נאמן לדרג הנבחר".
מכובדי ראש השב"כ, ישראל אינה מונרכיה. הנאמנות שלך היא למדינה. לא לדרג כלשהו. אתה תחת מרות של הדרג המדיני, זה ברור. אתה מקבל פקודות מהדרג המדיני, זה ברור. אבל מרות אינה נאמנות. אתה צריך להיות נאמן למדינה ולחוק. אם תקרא את חוק השב"כ, תראה שהוא קובע מפורשות שאתה צריך לנהוג באופן ממלכתי ואתה צריך לסרב למשימות או פקודות שיש בהן ארומה פוליטית או אישית כלשהי. ואתה יודע למה אני מתכוון. ממליץ לך להאזין לנאומו של הרמטכ"ל האמריקאי לשעבר, הגנרל מילי, בדמדומי כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ. "אנחנו לא נאמנים למלך ולא לדיקטטור", אמר מילי, "אנחנו נאמנים לחוקה".
הסיפור הקפקאי והמגוחך של חקירת ההדלפה "לערוץ 12" של מועד התקיפה באיראן מעיד יותר מכל דבר אחר על אי־התאמתו של זיני. מי שמפמפם את השטות המפגרת הזו הוא, תעמידו פני מופתעים, יעקב ברדוגו. האיש, שפלט מפיו המהביל כבר כמה פעמים רמזים בוטים על פעולות מבצעיות טרם ביצוען בשידור חי, החליט שצריך לחקור מי הדליף לערוץ 12 את מועד ההתקפה על איראן.
אבל ברדוגו בשלו. יש לו הוראות לקמפיין על ערוץ 12 והוא צמוד אליהן. מגוחך ככל שזה יהיה, זה עדיין פחות מגוחך מברדוגו עצמו. הסיפור הזה מטריד בגלל מה שקורה מסביב. כי האינסטינקט הראשוני של ראש השב"כ זיני היה נכון. אמיר אטינגר פרסם את חילופי הדברים של זיני עם שרי הקבינט, שכמובן צווחים את מצוותו של ברדוגו בקול גדול ודורשים אף הם חקירה:
מי שהעלתה את הנושא הייתה, כמובן, מירי רגב. מזל שאף אחד לא חקר אותה על הדלפות לעיתונאים במהלך ההתנתקות, שאותה דיבררה בעליזות, או במהלך מלחמת לבנון השנייה. "מה קורה עם חקירת ערוץ 12", שאלה. זיני: ״אין קצה חוט, יש 4,500 מעורבים וצריך אישור יועמ"שית לחקור עיתונאים, כל עוד אין קצה חוט אני לא יכול לבקש בקשה״, השיב זיני.
כן, אני יודע, זה מצחיק. אבל זה גם עצוב. כי הבדיחה היא עלינו. הלאה (על פי הפרסום של אטינגר): זיני מנסה להסביר: "שותפים לסוד 4,500 בני אדם או יותר, יש מי שיכול להדליף ויש מי שמקבל את המידע, בדרך כלל זה דרך צדדים שלישיים, אתה לא יכול לעשות בדיקות תקשורת על אלפי אנשים, יש אנשים בעלי מעמד מיוחד".
אמסלם, נישא על כנפי הצלחת הערתו הקודמת: "מי, הגברת יונית לוי?", זיני, נואש, אמר לבן גביר: "השוטרים שלך לא יבואו לעצור". מירי רגב: "מדינת ישראל לא יודעת לבדוק הדלפה? פניתם ליועמ"שית?", זיני: "זה לא הסרת איום מיידי או הצלת נפשות, כולכם רוצים שיהיה נדרש לבקש אישור כדי לחקור והא ראיה שלא שיניתם את החוק. כל עוד אין קצה חוט, אז אני לא יכול לבקש בקשה, יש פרשיות חמורות יותר, גם שם היו לנו מגבלות".
השרים המשיכו להתעקש. זיני סיכם: "אני מקפיד בכבודכם, אבל תכבדו את עצמכם". נו, טוב. מר זיני, הם לא יכבדו את עצמם. זו חבורה שאין לה אפילו קמצוץ של כבוד עצמי, מצפון, שכל ישר או פטריוטיות. כל מה שמעניין אותם זה לרצות את נתניהו ומשפחתו ואת הבייס הביביסטי ומתפקדי הליכוד. הא, ותו לא.
והנה, בסופו של דבר, גם אתה נשברת וביקשת השבוע אישור מהיועמ"שית לקיים את החקירה המגוחכת הזו. אז אני לא יודע אם אתה נאמן לדרג הנבחר, מר זיני. אני כן יודע שאתה נאמן ליעקב ברדוגו. וכמה תיקונים ברשותך: השוטרים אינם של בן גביר. הם של משטרת ישראל. גם היא לא של בן גביר, באותה מידה שהשב"כ לא של נתניהו. שמחתי לעזור.