לדברי כספית, שינוי העמדה של זיני התרחש בעקבות לחץ מצד שרים ובצל קמפיין שהוביל הפרשן יעקב ברדוגו. לטענתו, עצם ההחלטה לקדם חקירה במקרה שבו המידע לא פורסם בפועל מעידה על כניעה ללחץ פוליטי ועל פגיעה במעמדו של השירות. "צריך להודות מקרב לב לדוד זיני על הסיוע האדיב, המהיר והמדויק שלו לכל מי שחשבו שהוא אינו מתאים לתפקיד ראש השב"כ", כתב כספית. לדבריו, העובדה שזיני ביקש לבסוף אישור לחקירה, לאחר שהסביר מדוע היא אינה מעשית, היא "אות קלון" על התנהלותו ועל הארגון שבראשו הוא עומד.
"מרות אינה נאמנות"
"ישראל אינה מונרכיה", כתב. "הנאמנות שלך היא למדינה. לא לדרג כלשהו. אתה כפוף למרות הדרג המדיני ומקבל ממנו הנחיות, אבל מרות אינה נאמנות. הנאמנות צריכה להיות למדינה ולחוק".
כספית הוסיף כי חוק השב"כ מחייב את ראש השירות לפעול באופן ממלכתי ולהימנע ממשימות בעלות אופי פוליטי או אישי. הוא הזכיר בהקשר זה את דבריו של יו"ר המטות המשולבים לשעבר בארצות הברית, הגנרל מארק מילי, שאמר לקראת תום כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ כי אנשי הצבא אינם נאמנים למלך או לדיקטטור, אלא לחוקה. עוד מתח כספית ביקורת על האופן שבו זיני הגדיר את היועצים המשפטיים כ"כלי עזר". לדבריו, היועצים המשפטיים אינם גורם מסייע בלבד, אלא מי שאמונים על כך שהממשלה תפעל במסגרת החוק.
לדברי כספית, הפרשה סביב ההדלפה לערוץ 12 היא דוגמה מרכזית לאי-התאמתו של זיני לתפקיד. לטענתו, לא בוצעה עבירה מצד העיתונאים שקיבלו מידע מוקדם על התקיפה, משום שהמידע לא פורסם בניגוד להוראות הצנזורה. לדבריו, תפקידם של עיתונאים הוא לדעת מידע רב ככל האפשר, והעבירה נוצרת רק אם הוא מתפרסם בניגוד לחוק או להנחיות הצנזורה.
כספית ציין כי לא רק עיתונאי ערוץ 12 ידעו מראש על התקיפה. לדבריו, גם עיתונאים בכלי תקשורת אחרים היו מעודכנים, ובהם כתבים בערוץ 14, וכי הוא עצמו ידע על המועד ממקורותיו. "אף אחד מהעיתונאים לא עבר עבירה, כי אף אחד לא פרסם דבר", כתב. "אנחנו כפופים לצנזורה, בוודאי כאשר מדובר בתקיפה באיראן".
"יש 4,500 שותפים לסוד"
זיני ניסה להסביר כי כאשר אלפי אנשים חשופים למידע, אין אפשרות לבצע בדיקות תקשורת רחבות היקף, במיוחד כאשר חלק מהמעורבים נהנים ממעמד מיוחד. לפי הפרסום, אמסלם שאל בציניות אם הכוונה ליונית לוי, וזיני השיב לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כי שוטריו אינם יכולים פשוט להגיע ולעצור עיתונאים.
רגב המשיכה לשאול אם ישראל אינה מסוגלת לבדוק הדלפה ואם נעשתה פנייה ליועצת המשפטית. זיני השיב כי אין מדובר באיום מיידי או בהצלת חיים, וכי החוק מחייב קבלת אישור. הוא אף ציין כי קיימות פרשות חמורות יותר שבהן נתקל השירות במגבלות דומות. לדברי כספית, באותו דיון ניסה זיני לעמוד על גבולות החוק ואמר לשרים: "אני מקפיד בכבודכם, אבל תכבדו את עצמכם".
כספית מתח ביקורת חריפה גם על השרים שלחצו לקדם את החקירה. לדבריו, הדרישה לא נבעה מדאגה אמיתית לביטחון המדינה, אלא מרצון לרצות את ראש הממשלה, את משפחתו ואת בסיס התמיכה הפוליטי של הליכוד. הוא הזכיר בהקשר זה כי מירי רגב הייתה דוברת צה"ל בתקופת ההתנתקות ובמלחמת לבנון השנייה, וטען כי איש לא חקר אז את קשריה עם עיתונאים או הדלפות שהתרחשו באותן תקופות.
גם דבריו של אמסלם עוררו את זעמו. כספית תיאר את הצעתו לעצור את היועצת המשפטית כחלק מהאווירה שבה שרים מבקשים להכפיף את גורמי אכיפת החוק לרצונם. עם זאת, לדבריו, הבעיה המרכזית אינה רק בעצם הלחץ שהפעילו השרים, אלא בכך שזיני נכנע לו לבסוף.
"בסופו של דבר גם אתה נשברת"
כספית סיכם כי ההתפתחות המרכזית בפרשה היא החלטתו של זיני לפנות ליועצת המשפטית לממשלה ולבקש אישור לחקירה. לדבריו, עצם הבקשה עומדת בסתירה לעמדה שהציג זיני בקבינט, ולפיה אין קצה חוט, אין חשד לעבירה מצד העיתונאים ואין בסיס מעשי לחקירה רחבה של אלפי שותפי סוד.
"בסופו של דבר גם אתה נשברת וביקשת אישור לקיים את החקירה המגוחכת הזאת", כתב. "אני לא יודע אם אתה נאמן לדרג הנבחר. אני כן יודע שאתה נאמן ליעקב ברדוגו". כספית הוסיף כי השוטרים אינם שייכים לשר לביטחון לאומי, וכי השב"כ אינו שייך לראש הממשלה. לדבריו, מדובר בגופים ממלכתיים שתפקידם לשרת את המדינה, את החוק ואת הציבור — ולא אדם או מחנה פוליטי מסוים.
הוא חתם בטענה כי החלטתו של זיני אינה רק טעות נקודתית, אלא ביטוי לבעיה עמוקה יותר: טשטוש הגבול בין כפיפות מקצועית לדרג המדיני לבין נאמנות פוליטית כלפיו.
התרעות פיקוד העורף