בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חל שינוי מדאיג במצב. העלייה במקרי האלימות, ההסתה והחרמות מוכיחה כי גם חברה דמוקרטית עלולה להידרדר כשהשנאה אינה מטופלת בה בנחישות. למרבה הצער, גם התבטאויותיהם של אישי ציבור ופוליטיקאים, ובראשם ראש הממשלה, לא תמיד סייעו להרגעת הרוחות, ולעיתים אף תרמו לליבוי האווירה העוינת כלפי הקהילה היהודית.
מול מציאות זו אין די בגינויים ובהצהרות. נדרשת פעולה משולבת של מדינת ישראל ושל יהדות אוסטרליה. על ממשלת ישראל להפעיל לחץ דיפלומטי עקבי על ממשלת אוסטרליה כדי להבטיח אכיפה נחושה ואפס סובלנות כלפי אנטישמיות, הסתה ואלימות באוניברסיטאות, בבתי החולים, ברשתות החברתיות ובכל מרחב ציבורי.
במקביל על ישראל להעמיק את הסיוע לקהילה היהודית באמצעות ליווי מקצועי והקצאת משאבים לחיזוק האבטחה סביב בתי הכנסת, בתי הספר ומרכזי הקהילה. כמו כן יש להרחיב את פעילות ההסברה והדיפלומטיה הציבורית כדי לחשוף את פניה האמיתיות של האנטישמיות המודרנית, שלעיתים מסתתרת מאחורי סיסמאות פוליטיות.
גם ליהדות אוסטרליה אחריות: כל אירוע אנטישמי חייב להיות מתועד ומדווח לרשויות ולארגוני הקהילה. יש להעמיק את המעורבות הציבורית והפוליטית של הקהילה, לחזק קשרים עם גורמים המתנגדים לגזענות ולקדם חקיקה מחמירה נגד פשעי שנאה. בד בבד, יש להרבות בעידוד העלייה לישראל ובחינוך ציוני.
האנטישמיות מעולם לא נעצרה מעצמה. ההיסטוריה מלמדת כי אדישות, הבלגה והססנות אינן מרסנות את שונאי ישראל והעם היהודי, אלא מעודדות אותם. רק שילוב בין עוצמתה המדינית של ישראל ובין קהילה יהודית מאוחדת, ציונית, בטוחה בעצמה ואקטיבית במרחב הציבורי יוכל להחליש את המגמה המדאיגה. זהו מאבק שאינו נוגע רק ליהודי אוסטרליה, אלא גם לעתיד העם היהודי ולחיזוק הקשר למדינת ישראל.