האמת שזה נראה כי טראמפ מבין שהוא בבעיה כרגע מול נתניהו. פגישה איתו יכולה להתפרש כהתערבות בבחירות. טראמפ ניסה להתערב בחנינת נתניהו וקיבל ביקורת קשה והנשיא בוזי הרצוג הוכיח כי הוא לא רואה את טראמפ ממטר במקרה זה. טראמפ רואה את הסקרים והוא מבין שלא בטוח שבעוד שלושה או ארבעה חודשים נתניהו יהיה האיש שמולו יידרש להתנהל בענייני ישראל.
אבל טראמפ מבין עוד דבר: "מדיניות הלא" הישראלית בכל הקשור למהלכים מדיניים, חוסמת את התוכניות הגדולות שלו לאזור. משיקום עזה, דרך הרחבת הסכמי אברהם, הנחת צינורות הגז והנפט מהמפרץ הערבי למוצא לים התיכון דרך ישראל, ועד הניסיון להסדיר תחילת מהלך מול הרשות הפלסטינית. כל אלו הם רג בגדר פרומו לדבר שכרגע מטריד את טראמפ בעניין ישראל. טראמפ שב ואמר אתמול כי הוא דורש שישראל תפעל להתחיל לסגת מלבנון ומסוריה.
סביר להניח כי טראמפ זקוק כרגע למהלך של שלום באזור. נסיגה חלקית של ישראל מלבנון או מסוריה יכולה להביא אותו לכדי סיפוק. הבעיה היא שהרצון של טראמפ לא פוגש את הצורך הבטחוני הישראלי כרגע בשתי הזירות. בלבנון ישראל יושבת על מרחבי ההגנה ויצרה מרחב אבטחה בעומק של עשרה ק"מ מהגבול. רחוק מספיק מטווח טילי הנ"ט וגם של מרבית רחפני הנפץ. אבל צה"ל יושב כעת במקפצות לעומק לבנון: המזרח רכס כתר החרמון השולט על צפון הבקעה ועד סולטן יעקוב וכביש ביירות דמשק.
רכס עלי טאהר מאפשר תנועה מהירה לנבטיה, לבקעת הלבנון ולביירות, זה ממשיך בעובדה כי צה"ל אוחז ברכס הסילבסטר מעל ברעשית והוא מאפשר תנועה למרכז לבנון. ובציר החוף יושב צה"ל בעיירות מג׳דל זון וראס ביידא מרחק נגיעה מצור וצידון. צה"ל כבר בונה תוכניות לתרחישים שונים גם אם הוא ידרש לפעול ולפרוק בעצמו את חיזבאללה מנשקו.
כרגע לא ברור אם במצב הדברים הנוכחי הנשיא האמריקאי רואה באותה עין את הפריסה של צה"ל בקוו הרכסים בלבנון והתוכניות לעתיד. במצב הדברים זה לא בטוח אם כדאי לנתניהו "להתאבד" על הפגישה עם טראמפ. אולי עדיף לנהל רק שיחת טלפון.
התרעות פיקוד העורף