1
2
משימת תובלה ממקור העוצמה וההרתעה של ישראל, מפוליסת הביטוח שלנו, אל המדמנה בירושלים ואל ההצבעה על הפקרת החיילים והמפקדים בסדיר ובמילואים, אל הפקרת בני משפחותיהם, אל הפקרת צורכי הביטחון ואל רמיסת עמדת הרמטכ"ל וצה"ל. מה חשבו חברי הצוות? כיצד חשו? האם דיברו על כך ביניהם בקשר הפנימי? איך נראו פניהם?
יכול להיות, חשבתי לעצמי, שאותו הצוות של לוחמי אוויר עם אותו יסעור בדיוק, הוביל רק לילה קודם יחידה או סיירת עמוק אל מעבר לגבול למדינת אויב כלשהי לביצוע משימה כזו או אחרת. חשבתי כמה פעמים הוביל המסוק הזה חיילים פצועים לבתי החולים או חללים שנפלו בקרב.
בעניין הזה, אל מול קהלו הוא מוביל את הליכוד כמו לווייתן שחותר אל החוף, ושם באופן בולט את ביטחון הקואליציה ההרסנית הזו לפני ביטחון המדינה וצרכיה. ועל זה אין סליחה ואין מחילה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.
3
הציבור החרדי, בחלקו, חש מופקר מצד מנהיגיו, מאוכזב ומיואש מהם. זה החל עוד בתקופת הקורונה, כשהציבור נקלע לקשיים חסרי תקדים, והמנהיגות נעלמה. כעת שוב, לתחושתם, מנהיגיהם הפוליטיים משטים בהם ופוגעים מרה בתדמיתם בציבור הכללי.
4
זימן לי הגורל ללוות ולהכיר מקרוב את שרי הביטחון ב-40 השנים האחרונות. את חלקם הגדול מתוך החדר ואחרים מהמסדרון. כולם היו פוליטיקאים ושליחי מפלגות, כולם חברים בקואליציה עם דרישות וציפיות, אבל כמו השר הנוכחי ישראל כ"ץ לא היה.
כל שרי הביטחון שירתו את הביטחון, ובמקרה שלפנינו ההפך. הביטחון משרת את השר. אותו ואת צרכיו הפוליטיים באופן בולט וללא בושה. הוא הפסיק לחתום על צווים מנהליים נגד פורעים יהודים ביהודה ובשומרון (אומרים לי שלאחרונה חזר לחתום ללא הודעה). בהודעה רשמית וקורצת, הוא יצהיר שגלי צה"ל "שירתה את חמאס במלחמה". לא פחות. ויורה לסגור אותה. הוא מוציא מפו"מ (פיקוד ומטה) את "התותח הקדוש" שמשמש לסדרות חינוך ולמורשת למפקדי צה"ל, ומחפש לו אכסניה חדשה ופוליטית.
הוא מכלה זמן יקר בשמחות של חברי מרכז, מקבל בלשכה ראשי ארגונים קיצוניים מימין שמגדפים את צה"ל ואת הרמטכ"ל חדשות לבקרים, והשבוע הגיע לשיא כשהרים יד לתמיכה בחוק למניעת מעצר עריקים חרדים בניגוד לעמדת צה"ל והרמטכ"ל, ובניגוד לצורכי הביטחון שהוא עצמו מופקד עליהם.
ישראל כ"ץ הוא ותיק השרים, שעבר את כל התפקידים החשובים בממשלה ובקבינט לאורך השנים, וכעת זימן אותו הגורל להיות במשרד הביטחון בעיצומה של מלחמה קשה וארוכה. אבל הפריימריז מטריפים את הדעת, משבשים את שיקול הדעת והופכים את שר הביטחון ל"סר הביטחון". כזה עוד לא היה לנו, והאמינו לי שאני כותב את הדברים בצער עמוק ובכאב.
5
אם נתניהו והכנסת ימנעו הצבת קלפיות בדיור מוגן ובבתי אבות, זו תהיה נעיצת סכין בגב של אלפי ניצולי שואה ועוד עשרות אלפים ממייסדי ומייסדות המדינה ומוותיקיה. הם ברובם חרדים לגורלה של המדינה שאותה הקימו ובנו, או שאליה עלו ולמענה לחמו.
וזה לא העיוות היחיד. בעוד לאסירים מותר להצביע וגם לימאים – בממשלה מתעקשים לא לאפשר זאת לטייסים שיוצאים לטיסות ארוכות באמצעות הצבעה במעטפה כפולה בנתב"ג. יש לממשלה כנראה שיקולים משלה. הטייסים טובים לתקיפות באיראן ובסוריה, פחות להצבעה לכנסת (גילוי נאות: אני מייעץ לאיגוד הטייסים). בנוסף, לפי פרסום השבוע, נתניהו שובר את הראש כיצד לצמצם טיסות ולמנוע נהירת ישראלים מחו"ל שיבקשו להגיע ולהצביע, ביודעם שגם להם אין מדינה אחרת.
6
ראשית, כעיתונאי וכעורך ראשי לשעבר, אני מצדיע לעיתונאים שפרסמו את התחקיר הזה, שהוא בסיס לסרט או לסדרת טלוויזיה. אבל במקביל כאזרח, כקצין וכדובר צה"ל לשעבר, אני בז להפקרות הביטחונית שמתחוללת בישראל, פוגעת ביכולות וחושפת שיטות פעולה ללא כל היגיון (או שיש משהו שנפלא מבינתי).
שנית, כל הניסיונות של ישראל לפעול למינוי מנהיגים באזור כשלו, וצריך לחדול מכך. ושלישית, צריך להצדיע למוסד, לראשיו וללוחמיו על התעוזה, על הבקעת קצה גבול הדמיון, על החדירה המודיעינית באיראן ועל הפעילות שאת חלקה אנו יודעים ואת רובה לא.
7
הלכתי לראות את "הלוויה חורפית" כשהשמיים שוב קודרים בעיצומו של קיץ, וכאשר אחרי אלף ימי מלחמה שאף פעם לא די לה, שוב אדי הדלק באוויר. רציתי לי מעט הפוגה וקצת הומור מכל החדשות הרעות והחקיקות ההזויות, ומצאתי במה ושחקנים.
לי באופן אישי קרצה העובדה שמתגלה בהצגה, שריצה יומיומית בתקווה להשיג עוד עשר שנים מוכחת כאגדה עירונית ללא כיסוי, ומכאן אני למד שהאהבה לספורט התחלקה באופן שווה בין לוין ז"ל (שמסרב למות) לביני.
ראיתי בימי חיי ראשי ממשלה, שרי ביטחון ורמטכ"לים שממש נרתעו מלקבל בשורה רעה. חלקם עשו הכל כדי לדחות את קבלתה, או לא להבין אותה. על הבמה זה פשוט הרבה יותר וגם מצחיק. החיים עצמם בישראל 2026 – הרבה פחות.
8
כמו רוב פורשי צה"ל אני חבר בארגון "צוות", שהחליט לאחרונה להקצות סכום של 500 שקל לכל חבר או חברה בארגון למימוש בחופשה במלונות ישראל.
אם מדובר ב-42 אלף פורשות ופורשים, חשבו לבדכם גם את הסכום וגם את התמיכה האדירה במלונות, בעיקר בצפון, שעברו ועוברים משבר אדיר. מנכ"ל "צוות" עדכן אותי שהמימוש נכון לעכשיו נמוך יחסית, ואני קורא מכאן לחברי "צוות" לממש את ההטבה ולנסוע לבלות ולנפוש בגליל, בחיפה, בנצרת, בטבריה בצפת ובתיירות הכפרית – ולחזק שם את התושבים והעסקים. וגם ממליץ לארגונים נוספים לאמץ את היוזמה הציונית הזו ולהפגין ערבות הדדית מול תושבי הצפון וכלכלתם.
התרעות פיקוד העורף