מעבר לממד הסמלי של החייאת נתיבי סחר היסטוריים, זהו מהלך גיאו-כלכלי רחב היקף, שנועד לבסס ציר כלכלי-אנרגטי חדש, שבו ריאד ואנקרה עשויות לפעול כמרכזי כוח משלימים: טורקיה כצומת תחבורה, תעשייה ותיווך אזורי, וריאד כמקור הון, ביקוש והשקעות.
יתרה מכך, מדובר ביצירת מרחב ערבי-טורקי חדש, שעשוי להתרחב עם הצטרפותן האפשרית של איחוד האמירויות, קטאר ועומאן. מהלך כזה עלול לצמצם עוד יותר את מרחב התמרון של ישראל, וכן של שחקניות נוספות ובהן מצרים, יוון וקפריסין, במיוחד אם פרויקטים אזוריים אחרים יוסטו מזרחה או צפונה דרך טורקיה וסוריה במקום לעבור במסלולים חלופיים.
לא מדובר עוד רק בשאלה של שיתוף פעולה, אלא במאבק על מיקום בתוך הארכיטקטורה האזורית החדשה המתעצבת בימים אלה. בפועל, התשתית בצד הסעודי כבר מגיעה עד גבול ירדן, והפער המרכזי שנותר הוא מקטע של כ-400 ק"מ בין ירדן לסוריה. במקביל, טורקיה משקיעה כ-100 מיליון דולר לשיקום מסילת הרכבת בין גבולה לחלב, עם תכנון לחיבור ישיר לדמשק. עם זאת, תוכנית מימון כוללת למסדרון המלא עדיין מצויה בשלבי גיבוש.
עיצוב האינטגרציה האזורית
המסלול המתגבש יוצר נתיב רציף מסעודיה דרך עקבה, עמאן, דמשק וחלב אל טורקיה ומשם לרשת התחבורה האירופית. מדובר במערך לוגיסטי-מסחרי משולב של מסילות ברזל, כבישים ונמלי ים בטורקיה ובסוריה, שיאפשר חיבור כפול - לים התיכון ולים סוף דרך עקבה - ובכך יעמיק את הקישוריות האזורית ויגדיל את היקף היצוא.
בתוך כך, טורקיה תחזק את מעמדה האסטרטגי כציר מרכזי בין שווקים אסייתיים לאירופיים וכגשר בין נמלי הים השחור, הים האגאי והים התיכון. מנקודת מבט סעודית, הפרויקט צפוי לצמצם את התלות במעברים ימיים רגישים - ובעיקר במצר הורמוז - ולבסס נתיב יבשתי צפוני חלופי. בכך, ריאד משפרת את עמדת המיקוח שלה מול טורקיה, אירופה ומדינות נוספות באזור, תוך חיזוק מרכזיותה הלוגיסטית, צמצום עלויות שרשראות האספקה והפחתת אי-הוודאות.
הידוק הציר בין ריאד לאנקרה - שהיקף הסחר הכולל ביניהן הגיע ל-8.6 מיליארד דולר ב-2025 וצפוי לחצות את רף ה-10 מיליארד דולר ב-2026 - עלול להתבטא בצמצום העסקאות עם ישראל ובדחיקת חברות ישראליות משרשראות האספקה האזוריות. במקביל, התחזקות מעמדה של טורקיה כגשר יבשתי מרכזי צפויה להעמיק את שחיקת מעמדה של ישראל.
חרף עוצמתה הטכנולוגית והישגי הסכמי אברהם, ישראל עלולה למצוא עצמה נדחקת לשולי הארכיטקטורה האזורית החדשה. גם אם מימוש הפרויקט כרוך בהתמודדות עם מכשולים פוליטיים ואתגרים ביטחוניים ולוגיסטיים מורכבים - בדגש על חוסר היציבות בסוריה - עצם קידומו כבר מסיט את מוקד תשומת הלב של מקבלי ההחלטות ובעלי ההון במפרץ מנתיבים אסטרטגיים העוברים דרך ישראל, יוון וקפריסין.
חישוב מסלול מחדש
בראייה מערכתית, על ישראל להפנים כי כללי המשחק הגיאו-כלכלי השתנו. לא די בהישענות על מיקום גיאוגרפי כגשר יבשתי בין אסיה לאירופה. כדי לשמור על רלוונטיות, עליה לחזק ולחדד את ערכה האסטרטגי כמעצמה טכנולוגית-ביטחונית, המייצרת ערך מוסף קריטי לשרשראות האספקה האזוריות. שילוב בין תשתיות חכמות, הגנת סייבר מתקדמת, חדשנות אנרגטית וקישוריות דיגיטלית מהירה - לרבות סיבים אופטיים ותשתיות ענן - יכול למצב את ישראל כחוליה בלתי ניתנת להחלפה גם מול תחרות גוברת על נתיבי תעבורה פיזיים.
בשורה התחתונה, המסדרון החיג'אזי אינו רק יוזמה תשתיתית או פרויקט תחבורה אזורי. הוא עדות חיה לשינוי עומק במאזן הכוחות ובהגדרת מוקדי ההשפעה הכלכליים במזרח התיכון. הוא מסמן מעבר לעידן שבו השליטה בקישוריות - הפיזית והדיגיטלית - היא מקור עוצמה מרכזי.
עבור ישראל המסקנה ברורה: עליה "לקרוא נכון את המפה", לגלות גמישות אסטרטגית ויכולת הסתגלות מהירה וכן להשתלב במערך המסדרונות האזורי החדש מתוך עמדת יתרון טכנולוגית וביטחונית ייחודית. היכולת לפעול נכון ובזמן היא שתקבע אם היא תמשיך להיות שחקנית מפתח מובילה בעיצוב העתיד האזורי, או שמא תידחק לשולי לוח המשחק הגיאו-אסטרטגי.
התרעות פיקוד העורף