השאלה שכולם מפספסים: למה צה"ל חיכה להנחיה כדי להגן על העוטף? | עו"ד אוריאל לין

האם כך אמורים לנהוג בכירים במערכות ההגנה בישראל? להתריע בפני ראש הממשלה על אסון קרב ובא ולהמתין להחלטותיו כדי לפעול למניעת האסון?

אוריאל לין צילום: יח"צ
עקבו אחרינו
בית בקיבוץ ניר עוז לאחר מתקפת 7 באוקטובר
בית בקיבוץ ניר עוז לאחר מתקפת 7 באוקטובר | צילום: רויטרס
2
גלריה

בכירים אלה היו חייבים תחילה להעיר את המערכת הביטחונית המגינה ישירות על היישובים מאחר שזהו בדיוק תפקידם. בין שראש הממשלה ידע ובין שלא ידע על מתקפה צפויה, אותם בכירים מוכרחים היו לנתב את אזהרותיהם גם אל המערכת הביטחונית כדי שתהיה ערוכה להדוף מתקפה כזו קודם שתרד הנחיה ממשרד ראש הממשלה. האם לא ראוי כי הנחיות כאלה יורדו מהרמטכ"ל, בלי להמתין לראש הממשלה? הרי מדובר בחיי אדם ולא בדיון עיוני.

רונן בר
רונן בר | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

נראה כי הם לא התכוונו לפרט סכנות צבאיות ממשיות, אלא להדגיש כי רפורמה משטרית תפלג את העם. אף אחד מהם לא כותב במילים פשוטות על סכנה אמיתית שלפיה בוקר אחד יפשטו אלפי מחבלי חמאס על יישובי העוטף. לתחושת סכנה איומה זו אף אחד לא הגיע ומפניה אף אחד לא התריע.

מערכת הביטחון האמורה להגן על העוטף לא התעוררה. ראשיה חיו בשאננות מוחלטת ואפילו נהגו בהפקרות. הם נטלו בפועל את נשק ההגנה מכיתות הכוננות, וזה אומר הכול.

מדיניות זו, שאולי נתפסה על ידי מוביליה כמבריקה ומתוחכמת, הייתה מטופשת והרת אסון. חמאס בנה בעזרתה את הכוח ההתקפי שבאמצעותו תקף אותנו בשבעה באוקטובר בהיקפים שלא ייאמנו.

תגיות:
צה"ל
/
שב"כ
/
עוטף עזה
/
רונן בר
/
שבעה באוקטובר
/
רפורמה משפטית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף