לנוכח מגמות אלה, על ישראל להמשיך ולחזק את עצמאותה הכלכלית, ולהפחית את תלותה בגורמים חיצוניים העלולים להפוך נכסים כלכליים למנופי לחץ מדיניים. על רקע זה, הודעת ראש הממשלה שלפיה ישראל פועלת לגיבוש מיידי של מתווה שיחליף את הסיוע הביטחוני האמריקאי במודל של פיתוחים ביטחוניים משותפים מהווה שינוי תפיסה חשוב.
בתוך ארבעה עשורים עברה ישראל מתלות תקציבית עמוקה בסיוע האמריקאי למציאות שבה הסיוע מהווה פחות מחצי אחוז מהתוצר הלאומי. ישראל יודעת לממן את צרכיה הביטחוניים שחורגים במאות מיליארדי שקלים מתקציב הביטחון השנתי, ותוך כדי מלחמה אף להעניק לבעלות בריתה נכסים אסטרטגיים.
לא ניתן לבנות אסטרטגיה על התקווה שבבחירות הקרובות במדינות אירופה, ארצות הברית ודרום אמריקה ייבחר שלטון ידידותי יותר לישראל. חילופי השלטון בחלק מהמדינות מלמדים שמגמות פוליטיות משתנות, אך הם גם מזכירים לנו עד כמה מסוכן להפקיד את גורלנו בידיהן. מדינה ריבונית אינה יכולה לתלות את עתידה ברצונו הטוב של שליט זר, היא חייבת לעצב מדיניות שמבוססת על מכלול האינטרסים שלה.
במשך שנים נהנית אירופה מיתרונותיה של ישראל בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית, הרפואה, החקלאות, ניהול המים, החדשנות והתעשיות הביטחוניות. על ממשלת ישראל לבחון מחדש את היקף שיתופי הפעולה הביטחוניים, האזרחיים, המחקריים והטכנולוגיים עם מדינות אירופיות שבוחרות להטיל סנקציות מפלות, ולהבהיר שהדדיות היא עיקרון יסוד ביחסים בין מדינות.
משרד ראש הממשלה צריך להקים מיד מטה בין־משרדי עם משרדי החוץ, האוצר, הכלכלה, הביטחון, המשפטים והחדשנות. עליו למפות את חשיפת החברות והאזרחים, להכין מסלולי סיוע משפטיים ובנקאיים, לגוון שוקי יצוא, לקבוע מדיניות רכש מועדפת למדינות ידידותיות ולגבש מראש מדרג תגובות לכל סנקציה. ישראל איננה עוד מדינה שמבקשת טובות מהעולם, אלא מעצמה אזורית שמעניקה לעולם ביטחון, חדשנות, מודיעין וטכנולוגיה. מי שמבקש ליהנות מכל אלה, צריך להבין שכל ניסיון לפגוע בישראל יגבה ממנו מחיר גבוה.
התרעות פיקוד העורף