זהו מנגנון מוכר של אנטישמיות: כשהמציאות אינה מסתדרת, היהודי הופך להסבר. כשיש הפסד, מחפשים יהודי מאחוריו; וכשהחלטה אינה רצויה, ממציאים כוח יהודי נסתר שמושך בחוטים.האשמת יהודים בכך שהם שולטים במוסדות בין לאומיים, בכסף, בתקשורת או בתהליכים פוליטיים אינה חדשה. היא שייכת למשפחה עתיקה של עלילות שלפיהן היהודים הם כוח נסתר המניע את העולם.
גם כאשר העלילה לובשת מדי כדורגל היא נותרת אנטישמיות. מגמת האשמתם של יהודים ושל ישראל בתיאוריות אנטישמיות החריפה מאז שבעה באוקטובר. כאשר הדברים נאמרים בידי גולשים אנונימיים, הם מסוכנים. הרשת אינה מרחב מנותק מהמציאות: פוסטים, סרטונים וציוצים מכשירים שנאה, מקצינים את השיח ועלולים להפוך לאלימות ברחוב. כששפה כזו מגיעה ממנהיגים ומנבחרי ציבור, הסכנה חמורה שבעתיים.
מתאוריית קונספירציה לאחר משחק כדורגל, דרך מנהיגים המלבים שנאה ומשתמשים בדימויים אנטישמיים ועד לאלימות נגד יהודים - מול אלה התשובה צריכה להיות ברורה: קיר ברזל של זהות יהודית-ציונית, עמידה זקופה וגאה וחיזוק הביטחון ותחושת השייכות של כל יהודי. עלינו להבהיר ליהודים בתפוצות שהם אינם לבד ולמי שמפיצים שנאה - שהיהודים אינם חסרי קול או חסרי הגנה. זו משימתנו.