הקונספציה המסוכנת מוסיפה להדהד במרחב הציבורי כאילו לא חווינו אסון לאומי נורא ומכונן, כאילו לא נשברו כל הכלים. למרבה הצער חלק מאותם קצינים בכירים בדימוס, אשר היו שותפים מלאים לעיצוב אותה קונספציה הרסנית טרם המלחמה ואף נושאים באחריות ישירה לאסון שפקד את יישובי עוטף עזה, השתלטו על עמדות הפרשנות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים.
הם ממשיכים בנחישות בסורם, ממשיכים לנהל ולשמר את אותה תפיסת עולם שגויה, כאשר הם חוזרים ומצהירים פעם אחר פעם, בביטחון עצמי מופרך, שצה"ל פעל מצוין וכי האשמה הבלעדית רובצת לפתחו של הדרג המדיני, אשר לשיטתם לא השכיל לקחת את הניצחונות "המפוארים" שהשיג הצבא ולהפוך אותם להסכמים מדיניים.
התנהלות זו, שהובילה את צבא היבשה לשפל תפעולי ומבצעי, מקבלת בדרך זו "תעודת כשרות" מהדרגים שקדמו לה. קציני העבר נותנים לגיטימציה למפקדים המשרתים כיום בקבע להמשיך בשגרתם ללא צורך בתיקון אמיתי או בהפקת לקחים של ממש, שכן הצבא מתואר על ידם כמי שפעל כביכול בצורה מופתית. זוהי בדיוק אותה קונספציה מקולקלת שאותם גנרלים בדימוס הובילו בנחרצות לפני המלחמה. הם לא למדו דבר וחצי דבר; הם נותרו אטומים ונעולים באותה עמדה הרסנית, ובדבריהם הם ממשיכים לגרום נזק לביטחון המדינה.
כל אזרח במדינת ישראל יודע היטב, בתוך תוכו, שהצבא לא הכריע באף גזרה משמעותית. כל אזרח מבין היום שהצבא שרוי במשבר כוח אדם חסר תקדים -בסדיר, במילואים ובקבע, כפי שלא היה מעולם בהיסטוריה של המדינה. לכל אזרח ברור היום שקיצוץ צבא היבשה בעשרים השנים האחרונות בשני שליש מגודלו המקורי, אי-הטמעת אמצעי לחימה חיוניים, ומחסור משווע באימונים בסיסיים, לא אפשרו לצבא לנצח אפילו גזרה אחת באופן נחרץ.
כל אזרח מבין גם שהפרטת הלוגסטיקה והאחזקה לחברות אזרחיות, לצד קיצוץ אלפי אנשי קבע חיוניים, מונעים מהצבא לתפקד במלחמה ואינם מאפשרים כיום לטפל כראוי באמצעי הלחימה היקרים השוכבים במחסנים. נכנסנו למלחמה עם צבא יבשה לא מוכן וסיימנו בתבוסה אסטרטגית מהדהדת, שבאחריותה נושאים הדרג המדיני והדרג הצבאי במידה שווה. אותם קצינים בכירים בדימוס, בפרשנותם בתקשורת מספרים סיפורי בדים לציבור ומתנהגים בחוסר אחריות משווע.
מדוע הם נוהגים כך? לחלקם יש אחריות אישית לאסון כאשר כיהנו בתפקידים בכירים בצה"ל לפני פרוץ המלחמה, חשיפת האמת עד שורשיה תפגע בהם ישירות. השקר בדבר "צבא מצוין" פועל אפוא לטובתם האישית. חלקם קשורים בעיסוקיהם לצבא ולמשרד הביטחון, והם חוששים להשמיע את האמת על מצבו החמור של הצבא פן יאבדו את קשריהם הענפים. חלקם ממשיכים ליצור דימוי פיקטיבי על יכולות הצבא כדי לרצות את חבריהם, את אלה שהם סמוכים לשולחנם, את הציבור ואת התקשורת המגויסת.
אין ספק שהתנהלותם נובעת מתרבות ארגונית קלוקלת שבה שירתו בקבע: אי-וידוא פקודות, היעדר בקרות ומעקב, רפיון במשמעת מבצעית, אי-הפקת לקחים, היעדר אמינות בתחקירים, וקידוש הדימוי החיצוני על פני האמת העובדתית. זוהי תרבות של שקר. אוי לנו שאלה הם חלק מהגנרלים בדימוס שהפכו לפרשנים בתקשורת וממשיכים לעבוד על הציבור בעיניים ובכך תורמים לאי כניסה מסיבית של המשרתים היום בקבע לשיקום הצבא .