שלא נתבלבל לרגע. ארה״ב הגדולה וישראל יצאו למערכה צודקת מול איראן. המטרות של המלחמה היו נכונות: שינוי המשטר, הסרת איום הגרעין, פירוק פרויקט הטילים הבליסטיים ופירוק הקשר של איראן לפרוקסי. העניין הוא, שבראייה לאחור המהלכים שתוכננו ארה״ב וישראל היו בגדר מעשה מלאכה חובבני.
הטעות השלישית היא ההחלטה שלא להיכנס עם כוחות קרקעיים למנהרות של פרויקט הגרעין בנתז, באיספהן, בבושהר ובאתרים נוספים. יש פעולות צבאיות שחייבים לבצע על הקרקע. יש מהלכי מלחמה שחייבים לסכן לוחמים, חייבים ללכלך את הידיים. לצער כולם מלחמות הן לא מהלך נקי וסטרילי ומנהיג שיוצא למלחמה, חייב לדעת שהוא יידרש גם להעמיד לוחמים בסכנה ושחלקם לא ישובו מהקרב. עם זה התקשו בבית הלבן להתמודד ולקבל.
מערך של קואליציה של כמה מדינות היה מאפשר לאמריקאים לבנות כח משימה כדי לשמור על תעבורת השייט ולמנוע מהאיראנים להשיג את ההישג האסטרטגי הגדול בהיסטוריה הצבאית. אפשר למנות עוד טעויות בתכנון וניהול המערכה. אבל צריך להסתכל קדימה ולהבין לאן הולכים מכאן. כרגע לאמריקאים אין בכלל נתיב יציאה מהמערכה.
אפילו הדגל הלבן שהניף טראמפ כאשר קיבל בהכנעה של מפסידים את הסכם הפסקת האש למשך 60 ימים. עכשיו על השולחן דגל לבן שהונח בגיגית כלור שאותו מבקש, מתחנן הנשיא האמריקאי להניף בתקווה שהאיראנים יסכימו לקבל מידיו את כתב הכניעה גם לגבי מיצר הורמוז.