כדי לבסס אלטרנטיבה שלטונית אמיתית ולא רק מפלגת אווירה זמנית, איזנקוט חייב לפתוח את השורות. הציפיות להמשיך לצמוח בסקרים נתקלות בבעיית היכרות מהותית; עם כל הכבוד לשאר החברים ברשימה (ויש כבוד), הציבור הרחב לא מספיק מכיר אותם. איזנקוט יצטרך להביא שמות מוכרים, מושכים ובעלי קבלות שפונים לקהלים נרחבים ומגוונים יותר בחברה הישראלית.
גם בנוגע ליהודה ושומרון ולעתיד היחסים עם הפלסטינים טרם הוצגה משנה סדורה ומפורטת. שאלות כמו תמיכה במדינה או באוטונומיה פלסטינית, פינוי יישובים, המשך שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית או ניסיון לקדם הנהגה אחרת - עדיין מחייבות מענה ברור יותר מצד המפלגה. הציבור עשוי להעריך את הממלכתיות שמציג איזנקוט, אך בבחירות הוא יחפש גם כיוון מדיני ופוליטי ברור. הימנעות ממענה חד בסוגיות שנויות במחלוקת עלולה להיתפס כניסיון להלך בין הטיפות ולפגוע ביכולתה של המפלגה לבסס זהות מובחנת.
"בין הגושים יהיה קשה יותר להזיז מנדטים"
לדבריו, השלב הבא צריך להתמקד בהרחבת הרשימה ובהצבת יעד של הפיכת "ישר!" למפלגה הגדולה בגוש. "כעת עליו לעלות דרך בניית רשימה חזקה מאוד שתורכב מדמויות הנתפסות רציניות, עמוקות ובעלות יכולת להביא מנדטים ממאוכזבי גוש נתניהו, ובמקביל להתחיל את קמפיין 'המפלגה הגדולה', כדי לחצות לקראת סוף אוגוסט את קו 30 המנדטים, שינטרל מנהיגים אחרים בגוש השינוי מלדרוש את תפקיד ראש הממשלה ברוטציה".
הסקרים הנוכחיים מעניקים לאיזנקוט נקודת פתיחה טובה, אך הם אינם מבטיחים הצלחה ביום הבחירות. כדי להמשיך לצמוח, הוא יצטרך להציג רשימה רחבה ומושכת יותר, לחדד את המסרים ולהבהיר איזו דרך פוליטית ומדינית הוא מבקש להציע. בלי המהלכים האלה, המומנטום עלול להיעצר; איתם, ייתכן שהיעד הבא כבר יהיה 30 מנדטים.