הבינה המלאכותית הגנרטיבית (ה-GenAI), כך הולך ומתברר, כבר אינה רק מגמה טכנולוגית. מדובר במהפכה שמשנה תעשיות, מעצבת מחדש מודלים עסקיים ומזעזעת את שוק העבודה. היא חודרת כמעט לכל תחום - מפיתוח תוכנה ותוכן ועד פיננסים ורפואה - ומציבה בפני חברות עסקיות ורגולטורים כאחד שאלות מרכזיות: מי יוביל את השינוי ומי יישאר מאחור ואיך למעשה תתפתח האנושות ותתקדם בעתיד.
דוח חדש של ארגון הקניין הרוחני הבין-לאומי (WIPO) על פטנטים בתחום הבינה המלאכותית היוצרת מאשש את ההנחה שאכן מדובר במהפכה, ומעלה נתונים מרתקים אודות הקשר בין קניין רוחני לפיתוחים טכנולוגיים.
הממצאים המרכזיים העולים מהדוח מצביעים על כך שקצב הצמיחה של פטנטים בתחום ה-GenAI זינק מאוד בשנה שחלפה ומספר משפחות הפטנטים בתחום כמעט הוכפל בין 2024 ל-2025, מ-18,862 ל-37,808. יתר על כן, פטנטים של GenAI מהווים כעת 8.7% מכלל משפחות הפטנטים בתחום הבינה המלאכותית, עלייה מ-6.1% בשנת 2023.
המערב מצמצם פערים מול סין
נתונים מעניינים אחרים העולים מהדוח מתייחסים לפילוח הגיאוגרפי - הגיאו-פוליטי אם תרצו - של פטנטים בתחום ה-GenAI. מהדוח עולה, כי סין עדיין מובילה בהיקף הכולל של פטנטים בתחום, אך הצמיחה הפכה לגלובלית יותר, עם קפיצות חדות גם בארה"ב, יפן, גרמניה, קנדה ושווייץ.
סין פרסמה יותר מ-43,000 משפחות פטנטים ב-2024 ו-2025 יחד, והיא עדיין מקדימה את יתר המעצמות, אך ארה"ב היא מרכז חשוב שני, עם עלייה מכ-1,185 משפחות ב-2023 ליותר מ-4,380 ב-2025. יפן רשמה את הזינוק החד ביותר, עם צמיחה שנתית מרשימה של 210%, ואילו גרמניה עקפה את בריטניה והפכה למובילה האירופית בתחום.
אגב, אחת הסיבות לצמיחה היפנית היא מספר הפטנטים שרשם תאגיד סופטבנק (SoftBank Group Corp) היפני שבסיסו בטוקיו ולפי הדוח הוא הפך למחזיק הפטנטים הגדול ביותר בעולם בתחום ה-GenAI. לתאגיד יש כיום 2,985 משפחות פטנטים בתחום, שכמעט כולן נרשמו ב-2023 ופורסמו ב-2025.
כאן המקום להזכיר שהתאגיד השקיע השקעות משמעותיות בחברות ישראליות בולטות דוגמת Wiz, OurCrowd, Redis ו-Lemonade, תוך התמקדות בסייבר, פינטק ובינה מלאכותית.
ליצור רצף בין מחקר, מסחר והטמעה
ומה לגבי ישראל? ישראל אמנם נמצאת עמוק בזירת ה-AI מבחינת הון אנושי וחדשנות, אבל בדוח הספציפי הזה היא לא בולטת במפת הפטנטים הגלובלית. אנו יודעים מהדוח השנתי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ) לשנת 2025, כי ישראל מדורגת במקום השני בעולם במספר בקשות הפטנט ב-AI ביחס לגודל האוכלוסייה, וזאת אחרי דרום קוריאה. עם זאת, קצב הגידול של הבקשות מישראל נמוך משמעותית בהשוואה לקצב הגידול של מדינות כמו שבדיה, גרמניה וקוריאה. מי שמובילים את הפעילות ההמצאתית בישראל בתחום הם מרכזי המו"פ הזרים וענקיות הטכנולוגיה הבין-לאומיות והם מקדימים בכך את החברות המקומיות.
אני נוטה להסכים עם דבריה של יו"ר המולמו"פ, פרופ' נאוה רצון, כי המבחן אינו רק כמה פטנטים ישראל מייצרת, אלא כמה מהם הופכים לחברות צומחות ולמקומות עובדה איכותיים.
פרופ' רצון אף הצביעה על הצורך בתוכנית AI לאומית רב-שנתית ומתוקצבת, שתסמן יעדים מדידים ותיצור רצף בין מחקר, מסחר והטמעה, תוך חיזוק תשתיות והון אנושי. אחת המטרות עליהן היא מצביעה כצורך לאומי היא האצת אימוץ הטכנולוגיה בכל ענפי הכלכלה כדי להבטיח שיפור בפריון המשק ומתן שירותים ציבוריים טובים יותר לאזרחים.
הפטנטים והשוק הולכים ביחד
אז מה אפשר להסיק מהדוח?
בראש ובראשונה, שמדובר בקצב צמיחה חריג, כמעט אקספוננציאלי, שמסמן לא רק התרחבות מהירה של פעילות פטנטית, אלא קפיצה טכנולוגית של ממש. WIPO מראה כי בתוך שנתיים בלבד מספר משפחות הפטנטים ב-GenAI כמעט הוכפל, וב-2024-2025 נרשמו יותר מ-56,000 משפחות חדשות - יותר מכל העשור שקדם לכך יחד.
המשמעות הרחבה יותר היא שהקניין הרוחני כבר אינו רק מנבא של מגמות עתידיות; במקרה של GenAI, הוא משקף שוק שנכנס עמוק לתוך שלב ההטמעה. אם בעבר פטנטים הקדימו את השוק בפער של שנים, כאן קצב רישום הפטנטים מעיד על כך שהטכנולוגיה כבר נמצאת בתוך תהליכי הפיתוח, המוצר והמסחור, ולא רק בשלב ההבשלה המוקדם.
במילים אחרות, ה-AI מגיע לשווקים במהירות יוצאת דופן ומוטמע בהם בקצב גבוה בהרבה מאשר תחומים טכנולוגיים אחרים, שבהם הפטנטים עדיין מקדימים את ההבשלה המסחרית. למשל, במכשור רפואי או בתחומים עתירי רגולציה, שבהם נדרשים זמן, ניסויים והסתגלות לפני חדירה רחבה לשוק.
זאת ועוד, הזינוק ב-GenAI אינו רק סיפור של תוכנה ומודלים, אלא גם של תעשיית תשתית חדשה: שבבים, זיכרון, אחסון, חוות שרתים ופתרונות קירור ואנרגיה. ככל שהמערכות נעשות כבדות, מהירות ומרובות-שימושים יותר, כך גדל הלחץ על תעשיות החומרה ועל מערכות החשמל, והחדשנות עוברת למעשה מהמודל עצמו אל כל מעטפת ההפעלה שלו.
ראשיתה של מהפכה עמוקה
ומה הלאה?
הדוח מצביע על כך ש-GenAI כבר חודר לשימושים רחבים ביותר ובהמשך צפוי להעמיק את אחיזתו גם בתעשיות כמו ייצור, פיננסים, בריאות ואנרגיה. מכאן עולה שהתמונה היא רחבה עוד יותר - ההשפעה של הבינה המלאכותית לא תיעצר בשוק התוכנה, אלא תתרחב גם לשכבות העמוקות של הכלכלה, התשתיות והייצור. כבר עתה ניתן לראות כיצד AI משנה תחומים כמו רפואה, חקלאות, פודטק ואגריטק - לא רק ככלי אוטומציה, אלא כשותף פעיל בקבלת החלטות, בניתוח נתונים ובאופטימיזציה של תהליכים.
בפיתוח תרופות, למשל, הבינה המלאכותית צפויה למלא תפקיד משמעותי יותר ויותר בתכנון ניסויים קליניים, בהרצת סימולציות, בבחירת מולקולות ובקיצור משך הפיתוח והעלויות האדירות הכרוכות בהבאת תרופה חדשה לשוק. אנו כבר רואים שיתופי פעולה בין חברות תרופות לחברות AI, והכיוון הוא מעבר מייעול נקודתי לשינוי עמוק של שרשרת הפיתוח כולה.
גם בחקלאות, בפודטק ובאגריטק ההשפעה הולכת ומתחדדת. שימוש ב-AI בניתוח נתוני שדה, ניטור בזמן אמת, ניהול משק חכם ואופטימיזציה של תשומות כבר מאפשר שיפור יבולים, צמצום בזבוז והגברת יעילות, והשלב הבא הוא מערכות שמתרגמות נתונים לפעולה כמעט בזמן אמת. במובן הזה, GenAI הוא לא רק מנוע חדשנות טכנולוגי, אלא תשתית רוחבית שתשפיע על האופן שבו מייצרים, מפתחים ומנהלים תעשיות שלמות.
במבט צופה פני עתיד - למעשה, כבר בהווה - הדוח של WIPO מצביע על המשך התרחבות של GenAI אל עבר תחומים חדשים המתפתחים במהירות כיום, כמו סוכני AI (AI agents), מודלי הסקה וחשיבה (Reasoning models) ומערכות מולטי מודליות ((Multimodal Systems. הדוח מעריך כי ככל שהטכנולוגיה תמשיך לחדור לענפי בריאות, ייצור, פיננסים ואנרגיה, כך גם יתהדק הקשר בין חדשנות ב-AI לבין תעשיות הליבה של הכלכלה הריאלית.
לסיכום, נדמה שאנו רק בראשיתה של מהפכה עמוקה שתשפיע על האנושות כולה. הבינה המלאכותית צפויה להמשיך ולהתפתח בקצב מהיר, ולשנות מן היסוד את הדרך שבה אנו עובדים, לומדים, יוצרים, צורכים שירותים ומנהלים עסקים. בתוך המציאות החדשה הזו, לקניין הרוחני יהיה תפקיד מרכזי במיוחד: הוא ימשיך להעניק הגנה לממציאים, לתגמל חדשנות אמיתית ולעודד את המשך היצירה והפיתוח לטובת האנושות כולה.
הכותבת היא מנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה בישראל, שמציינת השנה 157 שנים להיווסדה
התרעות פיקוד העורף