משתתפי התוכנית היו בהלם, נבוכים, המומים. בורותה חשפה בליינד ספוט שנדמה שלא ידענו שקיים במדינה הקטנה והצעירה. רבין נרצח רק חמש שנים לפני שפינטו נולדה. ב-26 שנות חייה לא נחשפה מספיק לתמונתו כדי לקשר את דמותו עם אחד האירועים המכוננים במדינה, למרות היום לזכרו שמצוין בכל שנה. זה כמו שישראלי עתידי לא יידע מה קרה ב-7 באוקטובר. רבים האשימו את החינוך החרדי שבו למדה, שם לא ספגה את הישראליות כפי שאנחנו מכירים אותה.
תחומי העיסוק שלה הם בעיקר אוכל, טיפוח וזוגיות. אם הייתה גדלה בדור הקודם, הייתה נותרת באלמוניותה. לכאורה אין בה מעלות או כישורים שהיו יכולים להקפיץ אותה במדרג החברתי. הסוציאליזציה שלה תקועה.
אבל פינטו עשתה את הבלתי ייאמן. בזכות קסם אישי ופיתוח קשרים בלתי אמצעיים, הפכה למפורסמת, משפיעה ועשירה. בראיונות איתה, מתברר שבשבילה ידע הוא דווקא חולשה. כוחה הוא בנוכחותה ברגע ובערכים שבהם היא מחזיקה, כמו אהבה, משפחה, כבוד ועזרה. הם אלה שהופכים את דמותה למרתקת, מתפתחת, אהובה. בנוסף היא גם מצחיקה.
בסטורי שהעלתה לפני שלושה שבועות יצאה אודיה נגד ראש הממשלה במילים חריפות על המצב בצפון: "איך אני אמורה לגדל ככה ילדים? נתניהו, תבוא אליי הביתה, הזמן אוזל ואנחנו פה בסכנה… בוא תרים את התחת שלך ותנסה לעזור לנו", אמרה למצלמה. כמעט שאין משפיענים שנוקטים עמדה פוליטית ברורה. רובם נזהרים, מפחדים. דווקא היא התגלתה כאמיצה.
בכתבה בחדשות 13, ששודרה לפני שבוע, הודתה שהיא עדיין לא יודעת למי להצביע. "עד לפני חמישה חודשים הייתי רק ביבי ביבי, לא הרגשתי שמישהו יכול לתת לי משהו אחר ממנו, אבל יצאתי לבדוק, אני מדברת עם אנשים, קוראת, מתייעצת המון". פינטו אינה מקובעת. לשאלה מי יקנה אותך, ענתה "מי שיבטיח לי שכטב"ם בעזריאלי שווה לכטב"ם בעלמה", היישוב בצפון שבו היא גרה.
זו השאלה המסקרנת והמכריעה של הבחירות הגורליות במדינה: האם הממשלה שהצליחה לאכזב חלקים גדולים בציבור, אלה שבעבר הצביעו בעדה, תחזיר אותם הביתה ברגע האחרון, או שהם יעברו מחנה או שיימנעו מהצבעה.
זה גם המבחן הגדול של איזנקוט ובנט. האם הם הוכיחו שמעבר לסלידה מנתניהו הם מהווים בית אותנטי לישראל השנייה, לאנשים שמרגישים מקופחים במדינה, אלה שחשו שנים מנודים ושנפגעו מההגמוניה הישנה, או שהם מקום חניה זמני למאוכזבי הממשלה?
התרעות פיקוד העורף