לאירועים, להתפתחויות, להצהרות הרשמיות ולהתבטאויות של אישים ידועים, שמדווחים ומתפרסמים באחרונה בכותרות באמצעי התקשורת בישראל, יש סיבה, מניע ודחף דומים ושווים.
כל האירועים, ההצהרות וההתבטאויות שהוזכרו חושפים, מגלים ומבטאים התפרצות של מחלה המשתוללת בישראל בחודשים האחרונים. מדובר בנגיף, וירוס ארסי עתיק יומין שעושה שמות בחברה. זאת מחלה שאיננה נלמדת בבתי ספר לרפואה, ואין נגדה תרופה או גלולה. גם מסכה לפנים לא תעזור. שמה של המחלה: שנאה. השם המלא של הנגיף: שנאת חינם.
האבחנה הראשונה, המתועדת והמוסמכת של המחלה, מופיעה ומוזכרת בתלמוד. לפני אלף וחמש מאות שנים מסבירים התנאים שבית המקדש הראשון נחרב "מפני שלושה דברים שהיו בו: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים" (בבלי, מסכת יומא ט', ע"ב).
מה שהציק לתנאים: הסיבות לחורבן בית שני. "אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חינם".
לא צריך להיות פרשן מיוחד. העונש והסיבה לחורבן בית שני, שנאת חינם, קיימים עד היום. הישיבות מלאות וגדושות בתלמידים, החצרות החסידיות בישראל ובתפוצות פורחות ומשגשגות, ובמגזרים הדתיים, הליטאיים והחסידיים פועלים מוסדות וארגונים של גמילות חסדים המסייעים לנצרכים.
על רקע כל החיוב והעושר הרוחני העצום הזה, החברה בישראל, מדינת היהודים, לא הייתה כל כך מפולגת, כל כך שסועה, כל כך מוסתת וכל כך עוינת כמו וכפי שהיא כיום. למצב הזה, למציאות הזאת, קוראים שנאת חינם.
השנאה מתפרצת בעיתוי הרגיש ביותר
מה שמעצים ומרעיל יותר את נגיף שנאת החינם הפעם הוא העובדה שההתפרצות מתחוללת בדיוק בעיתוי הכי לא מתאים, הכי צורם והכי מרגיז. בדיוק בימי "בין המצרים", ערב תשעה באב, צום המנציח את התוצאה הכי קטסטרופלית של שנאת חינם - חורבן בית המקדש השני.
נראה שהעיתוי הזה בכלל לא השפיע, לא משפיע ולא נוגע למפגינים האלימים, לשוטרים העוצרים אותם, לממשלה השלטת, לשרי ולח"כי המפלגות החרדיות.
מדהים שהעיתוי הזה, ערב תשעה באב, זיכרון חורבן הבית בגין שנאת חינם, לא השפיע על גדול בתורה כרב דב לנדו. לא עלה בדעתו, כך נראה, שימי "בין המצרים" אינם בדיוק הזמן לתקוף בהתבטאות קשה את הדתיים הציוניים, את הכיפות הסרוגות, שמשרתים בצה"ל.
מתקרבות בחירות לכנסת. לפי דיווחים מעודכנים, רבנים מהמגזר החרדי-ליטאי ומהציונות הדתית מתכוננים למערכת הבחירות. אין ספק שגם הנגיף עתיק היומין, שנאת חינם, משפשף ידיים ומתכונן לנפח את שריריו לקראת האירועים, הכינוסים וההצהרות הצפויים להתקיים במערכת הבחירות. אלוהים ישמור.