על פי הדיווחים, היוזמה עלתה בדיון של בן גביר עם נציב שב"ס, רב־גונדר קובי יעקובי. נאמר גם כי משלחת של שב"ס סיירה ביישוב חמת גדר כדי ללמוד כיצד מגדלים את התנינים ומטפלים בהם, ואף לבחון אפשרות לרכישתם.
בהמשך דווח כי השרה להגנת הסביבה עידית סילמן קידמה שינוי רגולטורי שמגדיר את התנינים כ״חיה מטופחת״ ולא כחיית בר מוגנת. השינוי נועד לאפשר מבחינה משפטית את העברת התנינים לגופי ביטחון לצורך הפיילוט.
עם זאת, היוזמה עוררה התנגדות מצד גורמי מקצוע. לפי הפרסומים, היועצים המשפטיים של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים סברו שאין תקדים מקצועי לשימוש בתנינים כאמצעי אבטחה בבתי כלא מודרניים, וכי אין תשתית מקצועית מספקת למהלך.
בזמנו הפרסומת הפכה ללהיט, אבל מאז נותק הקשר שלי עם תנינים, שהן חיות לא סימפטיות במיוחד ודי מפחידות.
למי שאינו בקיא בענייני תנינים, הנה שיעור טבע קצר: התנין, זוחל שקיים על פני כדור הארץ יותר מ־80 מיליון שנה, שרד תקופות שבהן בעלי חיים רבים נכחדו, והוא ממשיך לשלוט בנהרות, בביצות ובשפכי הנהרות ברחבי העולם. הוא שוכב שעות ארוכות ללא תנועה על שפת הנהר, עיניו בקושי מציצות מעל פני המים, ונראה כאילו הוא מנמנם. אלא שמאחורי המראה האדיש מסתתר אחד הטורפים היעילים והקטלניים ביותר בטבע.
התזונה שלהם מגוונת ומשתנה עם הגיל. תנינים צעירים מסתפקים בחרקים, דגים קטנים, צפרדעים וסרטנים. ככל שהם גדלים, גם הטרף גדל בהתאם: דגים, עופות מים, צבים, נחשים ויונקים גדולים כמו אנטילופות וחזירי בר עלולים למצוא את עצמם בין לסתותיהם האדירות. לעיתים הם גם ניזונים מפגרים, ואינם בוחלים במזון מזדמן.
בניגוד ליונקים, התנינים אינם לועסים את מזונם. שיניהם נועדו לאחוז בטרף ולקרוע ממנו נתחים גדולים, שאותם הם בולעים בשלמותם. בקיבתם נמצאות לעיתים אבנים קטנות שהם בולעים בכוונה, המסייעות בריסוק המזון ובתהליך העיכול.
למרות ממדיהם המרשימים, תנינים אינם חייבים לאכול מדי יום. חילוף החומרים האיטי שלהם מאפשר להם להסתפק בארוחה גדולה אחת שמספיקה להם למשך שבועות. לאחר טרף משמעותי הם עשויים שלא לאכול במשך חודש ואף יותר, תכונה ההופכת אותם ליעילים במיוחד מבחינה אנרגטית.
שני המינים המסוכנים ביותר לאדם - תנין היאור ותנין הים - אחראים למספר הגדול ביותר של תקיפות בני אדם בעולם. אף שלרוב אינם מחפשים עימות עם בני אדם, מפגש מקרי באזורי מחייתם עלול להסתיים באופן קטלני.
התנינים חיים בעיקר באזורים טרופיים ובסביבותיהם. חלק מהמינים, כמו תנין היאור, מעדיפים מים מתוקים, בעוד תנין הים - הגדול במיני התנינים - מסוגל לחיות גם במים מלוחים ואף לחצות מרחקים גדולים בים הפתוח. יכולת זו מתאפשרת בזכות בלוטות מיוחדות המפרישות עודפי מלח מגופו.
עונת הרבייה של התנינים היא מהמרתקות בעולם הזוחלים. הנקבה בונה קן מבוץ או מצמחייה ומטילה בדרך כלל בין 20 ל־80 ביצים, בהתאם למין. במשך כשלושה חודשים היא שומרת על הקן במסירות. כאשר הבקיעה מתחילה, היא אף מסייעת לגורים לצאת מהביצים ולעיתים נושאת אותם בעדינות בפיה אל המים, התנהגות הורית מפתיעה אצל בעל חיים שנתפס לעיתים כקר ומנוכר.
אחת התופעות המיוחדות ביותר אצל התנינים היא שמין הצאצאים אינו נקבע באמצעות כרומוזומים, אלא על פי הטמפרטורה של הדגירה על הביצים. שינוי של כמה מעלות בלבד במהלך הדגירה עשוי לקבוע אם יבקעו בעיקר זכרים או בעיקר נקבות.
גם בשבי מצליחים תנינים להתרבות היטב. גני חיות וחוות גידול ברחבי העולם מפעילים תוכניות רבייה מוצלחות, וחלקן אף מסייעות בשימור מינים המצויים בסכנת הכחדה ובהשבתם לטבע.
עשרות מיליוני שנים לאחר שהופיעו לראשונה, התנינים ממשיכים להיות סמל לעוצמה, לסבלנות ולהסתגלות. הם כמעט שלא השתנו מאז תקופת הדינוזאורים, והם עדיין ממלאים תפקיד מרכזי במערכות האקולוגיות שבהן הם חיים, עדות לכך שלפעמים האבולוציה פשוט יוצרת יצור מוצלח במיוחד, שאין כמעט צורך לשנותו.
מאיפה הביא השר לביטחון לאומי את הרעיון להשתמש בתנינים כשומרי הסף של הכלא למחבלים? אולי מ"אלקטרז התנינים", בית מעצר למהגרים לא חוקיים שנפתח בשנה שעברה בפלורידה. אף חיה לא הובאה לשם במיוחד, מדובר באזור ביצות שורץ תנינים וגם נחשים, שאמור היה להקשות את הבריחה ממנו. בתחילת החודש הורה בית המשפט האמריקאי על סגירתו.
מלבד זאת, תנינים לא היו חלק ממערכת הכליאה המודרנית, אבל יש כמה סיפורים היסטוריים. למשל עדויות ממצרים העתיקה לכך שחלק ממבצרים וביצורים נבנו סמוך לתעלות שבהן חיו תנינים, אך אין הוכחה לכך שבתי כלא השתמשו בהם כשומרי אסירים.
בהודו ודרום־מזרח אסיה נוסעים אירופים מהמאה ה־16 וה־17 תיארו ארמונות ומבצרים המוקפים בחפירים שבהם הוחזקו תנינים כדי להרתיע פולשים. לעיתים נטען שגם אסירים הוחזקו במקומות כאלה, אך העדויות לכך אינן חד־משמעיות. יש גם סיפורים על "בורות תנינים", שאליהם הושלכו אסירים או נידונים למוות. הסיפורים הללו נפוצים בפולקלור ובספרים, אך אין להם בסיס היסטורי מוצק.
אם השר בן גביר יממש את הרעיון המטורלל שלו, בוודאי תוקם במשרד לביטחון לאומי "יחידת התנינים", ומי יודע, במדינתנו המטורללת ייתכן שיוציאו מחבלים להורג על ידי השלכתם למקום מרבצם של תניני בן גביר.
2. איזה כיף להיות חבר כנסת. נכון להיום הכנסת נמצאת בפגרת בחירות ולא בפגרת הקיץ הרגילה. הפגרה החלה ב־18 ביולי בעקבות הבחירות הקרבות, והיא צפויה להימשך עד לאחר הבחירות לכנסת ה־26, ועד לכינוסה של הכנסת החדשה בנובמבר.
התרעות פיקוד העורף