נקודת המפנה הייתה בשנת 2015, כאשר קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל פתחה את שערי המדינה למאות אלפי פליטים ומהגרים שנמלטו ממלחמת האזרחים בסוריה וממוקדי סכסוך נוספים. מניעיה היו הומניטריים, והיא ביקשה להעניק מחסה לאנשים שנמלטו מאימת המלחמה. אולם במבחן המציאות התברר כי לצד משפחות שומרות חוק ואנשים שביקשו עתיד טוב יותר, היו גם מי שניצלו את המדיניות הפתוחה כדי להשתקע באירופה מבלי לקבל את ערכיה, ולעיתים אף כדי להפיץ אידאולוגיה אסלאמיסטית קיצונית.
אירופה שילמה מחיר כבד. הפיגועים בפריז בשנת 2015, שבהם נרצחו 147 בני אדם, המחישו את עוצמת האיום. שנה לאחר מכן דרס מחבל עשרות בני אדם בניס שבצרפת ביום הבסטיליה. בבריסל נרצחו עשרות נוספים בפיגועים בנמל התעופה ובתחנת המטרו. במנצ'סטר נהרגו 22 בני אדם בפיגוע ההתאבדות בסיום הופעתה של אריאנה גרנדה. גם ברלין, לונדון, וינה, ברצלונה וערים נוספות חוו מתקפות טרור שבוצעו בידי קיצונים שפעלו בשם האסלאם הקיצוני. ברבים מהמקרים התברר לאחר מכן כי רשויות הביטחון הכירו את חלק מהמחבלים, עקבו אחריהם או קיבלו לגביהם התרעות מוקדמות, אך לא הצליחו למנוע את הפיגוע.
במדינות שונות באירופה נוצרו שכונות שבהן האינטגרציה הייתה חלקית בלבד. באזורים מסוימים התפתחו קהילות סגורות, שבהן השפעתם של מטיפים קיצוניים הייתה לעיתים חזקה יותר מהשפעת מוסדות המדינה. שירותי הביטחון הזהירו במשך שנים מפני מיעוט קיצוני המנצל מסגדים מסוימים, מרכזים דתיים, בתי כלא והרשתות החברתיות להפצת אידאולוגיה אלימה ולגיוס פעילים. מדובר במיעוט קיצוני שמצליח להשפיע מעבר למשקלו המספרי וידי השלטונות כשלו בהגנה על אזרחיהם.
לצד זאת, הולכת וגוברת הביקורת כלפי מנהיגי אירופה. מבקריהם טוענים כי במשך שנים העדיפו ממשלות רבות להימנע מעימות חזיתי עם תופעות ההקצנה מחשש להאשמות בגזענות או באסלאמופוביה, ולעיתים גם בשל שיקולים פוליטיים ואלקטורליים. כאשר שירותי הביטחון התריעו מפני מוקדי הקצנה, תגובת הדרג המדיני הייתה לעיתים איטית, מהוססת או בלתי מספקת. מדיניות של הכלה במקום אכיפה אפשרה, לטענת המבקרים, לתופעות מסוכנות להעמיק את שורשיהן.
הקיצוניות אינה מתפתחת בחלל ריק. היא מוזנת באמצעות תעמולה מתוחכמת ברשתות החברתיות, בפלטפורמות דיגיטליות ובערוצי תקשורת שונים, שחלקם ספגו ביקורת במערב על אופן סיקורם של סכסוכים במזרח התיכון ועל תרומתם להקצנת השיח. ארגוני טרור אסלאמיסטיים ממשיכים לנצל תחושות של ניכור, אפליה ומשברים חברתיים כדי לגייס צעירים לשורותיהם ולהפוך אותם לכלי שרת במאבק אידאולוגי אלים.
התרעות פיקוד העורף