מצד שני - וזה המצב בארצות הברית - יש רושם בקרב רוב הציבור ורוב הפוליטיקאים שזו מלחמה שנתניהו גרר את טראמפ אליה בשערותיו, ושם יש שערות לתפוס. ואסור שזה יהיה הרושם גם אחרי הביקור. זה באמת ללכת עם ולהרגיש בלי: כן לשכנע אותו, אבל לדאוג שזה לא יצטייר כך.
פחות תמונות ופוטו-אופורטיוניטיז
אבל יכול להיות שבמקרה הזה, בהתחשב במה שאמרתי, עדיף ככה: פחות תמונות ופוטו-אופורטיוניטיז, פחות דיבורים ויותר מעשים, כי זה ממש בנפשנו. ואולי כדאי גם לחכות. בסוף כן יפתחו את זה למצלמות, כמו שקרה בשלושה משמונה המפגשים האחרים. זה תמיד קורה בסוף. ולא רק שיפתחו - ואז טראמפ ככה מדבר על זה שעה וחצי עם העיתונאים - זה תמיד אפשרי.
אני לא חושב. הוא אדם ראוי של שתיקות בעיקר. בדיוק, שתיקות עם משמעות. אנחנו מוכנים להכול.