אהרן ברק הוא בעל מראה מלבב – בחולצה תכולה פשוטה, לא הלך למספרה לפני שעלה לבמה. הוא מדבר בשקט, אבל מה שהוא אומר מחריד. הוא מתאר תוכנית שבה הפרלמנט והממשלה לא יקבעו. בית המשפט יחליט הכל, על פי פלפולים לביטויים שהשופטים העליונים ילקטו ממגילת העצמאות.
במילים שקטות הוא מערער על עבודת הממשלה והכנסת. מול הקהל המעריץ הוא אומר: "הפרדת הרשויות אצלנו לא קיימת. איזונים ובלמים לא קיימים. לא רק עכשיו, גם מקודם לא. אבל עכשיו זה בולט במיוחד. קודם כל, ראש הממשלה שולט בממשלה". הוא מספר שמנחם בגין היה אומר לו: "אומרים שראש הממשלה הוא ראשון בין שווים". מה הפירוש? "הפירוש הוא שהשרים רואים אותו ראשון והוא רואה אותם שווים. אין, זה לא קיים יותר. אני לא חושב שהשרים רואים את ראש הממשלה ראשון מפני שיש להם אופציה כזאת, אלא מפני שראש הממשלה לא רואה אותם כשווים בגלל שיטת הבחירות שלנו, שגם בן-גוריון רצה לשנות ללא הצלחה".
בהמשך דבריו הוא גם בז לשיטת הפריימריז, שבה בוחרים באופן דמוקרטי מועמדים במפלגות, ומבטל את השפעת הח"כים, נציגי המפלגות שהעם בחר לכנסת: "ראש הממשלה שולט בממשלה. הממשלה שולטת בכנסת". זו לא פעם ראשונה שבה אהרן ברק טוען שהממשלה שולטת בכנסת. אבל זה לא נכון. כמעט כל חבר כנסת יכול להפיל את הממשלה, ובוודאי קבוצה קטנה של חברי כנסת (שניים, או ארבעה) יכולה לעשות זאת. גם שליטת ראש הממשלה בשרים מוגזמת. ברק רוצה להציג את כולם, חוץ מהשופטים, כאפסים שאין להתחשב בדעתם. אך השרים עצמאיים למדי בתחומי אחריותם, ובכלל, כל שר יכול לפרוש, לעורר מחאה, להתאגד עם אחרים נגד ראש הממשלה ועוד.
ואז, אחרי שברק מבטל את עבודת הממשלה ואת עבודת הכנסת, הוא מגיע למקום המסוכן יותר, תחום החוקים. הוא אומר: "דבר אחד הוא לעשות חוק לא חוקתי, כי אז באה כנסת אחרת, והיא יכולה לבטל את החוק הזה".
זה לא מספיק לו. עדיין מדובר בנציגי העם אשר מחליטים. הוא ממשיך: "יש פסיקה וגם אני נתתי פסיקה בכיוון הזה, שהכנסת לא יכולה לחוקק חוקים שפוגעים בגרעינים היהודיים והדמוקרטיים של מגילת העצמאות". אהרן ברק אולי נבהל לרגע מדבריו, ולכן מסייג: "אבל אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים בהפעלת המכשירים האלה כאשר יבוא הזמן לכך". אני לא בטוח שהשופטים הנוכחיים, שפועלים בהשראת אהרן ברק, יהיו זהירים בהפעלת המכשירים האלה. ממתי הם זהירים?
הפיכת מילים מסוימות ממגילת העצמאות לטייזר חשמלי שמאפשר לשופטים לשלוט בניגוד לחוק היא סכנה. את מגילת העצמאות אפשר לפרש באלף צורות. היא איננה חוקה. כתבו בה, למשל, שמדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", אבל אותם האנשים שניסחו את מגילת העצמאות וחתמו עליה, בן-גוריון בראשם, קיימו בלי בעיה ממשל צבאי על אזרחי ישראל הערבים במשך כ-18 שנה. יישובים ערביים בישראל הוכרזו כשטחים סגורים וכדי לצאת מהכפר נדרש רישיון מהמושל הצבאי.
טוב שנפטרנו מזה, הרי ישראל נעשית דמוקרטית משנה לשנה. אולי מפני שלוליין אינטלקטואלי שמחפש במגילת העצמאות, או מחר בכתבי הרצל, כדי למצוא שם כוחות לשלוט בלי נדנודי הדמוקרטיה, איננו בינתיים המנהיג העליון בישראל.
התרעות פיקוד העורף