מבחינת ההנהגה האיראנית, כל נשיא אמריקאי שיבחר, הן מהמפלגה הדמוקרטית והן מהזרם הרפובליקני הבדלני, נתפס כבעל סיכוי גבוה יותר לחזור למדיניות של הכלה, הקלות בסנקציות או נכונות לוויתורים מול איראן. לכן, במקום למהר להסכם, הם מעדיפים לנהל תהליך אינסופי של שיחות, דחיות והבטחות. זאת, תוך ניצול הרצון של טראמפ להציג הישגים מדיניים ולהימנע ממלחמה ממושכת, במיוחד לקראת בחירות האמצע, בהן הפסד רפובליקני בקונגרס יביא להחלשת ממשלו, הגבלת היכולת להמשיך במלחמה ולהפיכתו בפועל לברווז צולע.
מהסקר, שפורסם ב-22.7, עולה כי רק כשליש ממצביעי MAGA תומכים כעת במערכה ממושכת באיראן לאור מחיריה - ירידה חדה של כ-13% לעומת החודשים הקודמים, הנובעת בעיקר מחשש מנזקים כלכליים.
דווקא מול ציבור אמריקאי ספקני, טוב עשו השניים שהפכו את הפגישה לחדת-מטרה. לפי ההודעות לתקשורת, השיחה התמקדה בהצגת חומר מודיעיני מבוסס החושף כיצד איראן מנצלת את המשא ומתן כדי למשוך זמן, בעודה מקדמת בחשאי את תכנית הגרעין. הצגת העובדות כהווייתן חיונית לא רק מול איראן, אלא גם כדי להבהיר לציבור בארצות הברית את גודל האיום. יש להמשיך ולקוות כי טראמפ יפנים את התמונה המודיעינית שביקש להציג נתניהו שפירושה גם כישלון השיחות האמריקאיות עם איראן, ויבין את השורה התחתונה: הסכם אמיתי שמטרתו שלום איזורי - אינו אופציה עבור המשטר האיראני הנוכחי.