אם ירושלים היא סימן לבאות בכל מקום אחר - והיא סימן לבאות בכל מקום אחר - יש תקווה. אם התנועה שהתעוררה בעיר בשבתות תימשך - והיא תימשך כי גוף שיצא לתנועה נשאר בתנועה - יש תקווה. עוד ישובו בנים ובנות לגבולם, והעוזבים את ירושלים יחזרו אל חיקה. ואם לא הם, אחרים יבואו אליה להיות שותפים פעילים בבנייתה.
הכל התחיל בפתיחתו של בית קפה חדש באחת מסמטאות רחוב אגריפס, שפועל גם בשבתות. המבנה יפה־יפה ובעליו השקיעו בשיפוצו, בתפריט כשר ואפילו המחירים ידידותיים. עובדתית, יש הרבה יותר בתי קפה, מסעדות ומקומות בילוי פתוחים בירושלים 2026 מאשר בשנות ה־90, בוודאי בשנות ה־80, על כך יעיד המדור הפופולרי "פתוח בשבת" שפורסם בעיתון "כל העיר".
בית הקפה נפתח בשקט, אבל מי שהקימו את הרעש היו מפגינים שבדרכם מהתפילה אל הצ'ולנט עצרו בבית הקפה. בעקבותיהם הגיעו השוטרים שהלכה מנוחת השבת שלהם, והשמועה פשטה כמו דליקה. להבעיר אש בשבת בחודשי הקיץ, ועוד בעיר הקודש, זה לא מעשה אחראי במיוחד. לעולם אין לדעת לאן תגיע האש ובמה יאחזו להבותיה.
חז"ל ניסחו כלל יפה במסכת יבמות: "כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע". כפייה במקום שאין בו הקשבה יוצרת באופן מיידי את תגובת הנגד. ואכן, ההמון החל לגדוש את בית הקפה. נדמה לי שאזור מחנה יהודה מזמן לא המה כל כך בשבת, ולכך ייקרא "בוננזה עסקית".
לא יצאו שלושה כוכבים והנה החלו לקום עוד בעלי בתי קפה שאמרו: הלו, גם אנחנו כאן. בואו לתמוך גם בנו. בשבת ביקרתי בבית קפה חדש נוסף ברחוב שמאי. נדמה לי שתנועת מבקרים ערה שכזו לא נראתה במרכזה השומם של העיר זה זמן רב בשבת.
במקביל, קמה קבוצה בשם "החילונים חוזרים לירושלים". גם להם נמאס מצו ההרחקה מביתם. עכשיו, לכתוב "צו הרחקה" זה לא דבר הוגן. איש לא הכריח אותם, אבל ככל שאני מבינה משיחות עם העוזבות והעוזבים, מה שבאמת הכריע את הכף היה עניין העבודה. ירושלים סובלת מבעיה אמיתית בכל הנוגע לגובה השכר ביחס לערים גדולות אחרות. עיר פקידותית, וושינגטון לעניים. והנה יצאה לדרך קבוצה נוספת בשם "משרות והזדמנויות לליברלים.ות בג׳רוז". "רוב המשרות יהיו בגוון פלורליסטי או ליברלי, כי צריך לחזק את הגוון הזה בעיר", נכתב בתיאור הקבוצה.
עניין נוסף שציבור שלם מאס בו, בירושלים ומחוצה לה, הוא המתרחש במעיינות בסביבות ירושלים. אלו אומצו על ידי טובלים מעורטלים שהפכו אותם למקווה פרטי שלהם. במעיין איתמר ובעין חניה, למשל, בעונה זו הפרמשתקים מצויים בשיא לבלובם.
כל מה שצריך זה בית קפה אחד קטן. קראתי שהבעלים הם יהודים למען ישוע, ואלה נפתולי עלילה שרק ירושלים יכולה להוציא מתוכה. היא התסריטאית הטובה בעולם והיסטוריונית מובחרת. כי באמת, באיזה עוד מקום בעולם התרחשות מתחילה ברחוב על שם מלך שיהדותו הוטלה בספק, וברחוב על שם שמאי, שציווה לקבל כל אדם בסבר פנים יפות, אף על פי שהיה נוקשה ושמרן?
התרעות פיקוד העורף