המפלגה היריבה, המחנה הציוני של ציפי לבני ובוז'י הרצוג, נשקה באותו זמן ל-30. זה נראה כמו קרב אבוד. אבל הסוף ידוע. הליכוד קיבלה 30 מנדטים, המחנה הציוני 24, וגוש הימין כולו 67. ידוע שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר, אבל מבחינת נתניהו זה אפילו לא התחיל.
ראש הממשלה היה מאוד רוצה לראות כמה מהמועמדים - שבינתיים בוחנים את השטח ולא מודיעים סופית על מועמדותם - מקבלים החלטה, כדי לטמון ידיו עמוק בביצת הימין ולהנדס את הרשימות, כך שהגוש יגיע באופן אופטימלי לבחירות. הוא, כמו אחרים כולל מהצד השני, יודע שעל המפה צריכה לקום מפלגת ימין חדשה כדי להבטיח את הניצחון. נכון לעכשיו אין שום עניין או יכולת ליצור חיבורים ולהנדס הנדוסים.
אלקין בטוח שיוכל לתת פייט רציני לקמפיין הרוסי של ליברמן, ובטח של המפלגות האחרות, לרבות של אדלשטיין – אם הלה יחליט להתמודד. השאלה הגדולה היא אם חברי הליכוד שיגיעו להצביע יהיו משוכנעים כמוהו וישבצו אותו במקום ריאלי ברשימה.
התרעות פיקוד העורף