ייעול מערכת החינוך ומימוש רפורמה מבנית מרחיקת לכת מותנים במינויו ובתפקודו של שר חינוך מקצועי, בעל שיעור קומה, רחב אופקים ונטול שאיפות מופרזות לקידום מעמדו הפוליטי. התייעלות מערכת החינוך הבית-ספרית, שינויים מבניים בה, מהפכה בתגמול המורים, תקצוב מוגבר למוסדות החינוך, הפרטת המערכת ו"צעדים נועזים" המוצעים חדשות לבקרים - כל אלה לבדם לא ישפרו במידה משמעותית את "איכות המוצר".
דרושים שר ומנהיגות חינוכית שמבינים היטב שיש להביא בחשבון את מכלול הגורמים, המסגרות והבעיות שמחוץ לבית הספר ולגן הילדים, כאלה המשפיעים על עיצובו והתפתחותו של כל ילד, הן בהיבט החינוכי-ערכי והן בהיבט הלימודי-הישגי.
שיתוף פעולה של המערכת הבית-ספרית עם מסגרות וסביבות תומכות למידה ומקדמות תהליכים חינוכיים ולימודיים, שילובן בתהליכי החינוך וההוראה בבית הספר וניצולן כמנוף לתוצאות ולהישגים, מתבקשים בעידן הנוכחי יותר מאי פעם וניתנים לביצוע.
יש להניח כי קובעי המדיניות, מקבלי ההחלטות, מקצי המשאבים, מנהלי בתי הספר, המורים ואף ההורים מודעים לכך שכל ילד נחשף למגוון רחב מאוד של גורמים. לכן עליהם לקבל על עצמם אחריות לניצולם הנכון ולהתמודדות איתם, גם אם מדובר במשאבים ובמסגרות שאינם בשליטתם הפורמלית הישירה.
ברור שיש לכך השלכות על עבודת המטה, הגישה המערכתית והראייה הכוללת והרחבה של משרד החינוך, וכן על התיאום המתבקש עם מסגרות ממלכתיות וציבוריות שמחוץ למשרד, ובד בבד גם על תפיסת תפקידיהם של מנהלי בתי הספר והמורים. להם נוסף ממד תפקודי חשוב ביותר כמקשרים, משלבים ומתאמים של רעיונות, מסגרות, תכנים ופעולות ברמה העל-בית-ספרית.
למרבה הצער, משרד החינוך במבנה הנוכחי שלו ובפוליטיזציה הפוקדת אותו בעידן הממשלה הנוכחית אינו מסוגל להוביל את השינוי הנדרש במערכת. גיבוש ומימוש תוכנית לאומית אסטרטגית כוללת, לרבות האצלת סמכויות לרשויות המקומיות ועבודת מטה משולבת בתחום החינוך הם חלק בלתי נפרד ממחויבות המדינה לאזרחיה ולדור ההמשך.
מן הראוי שמועמדי המפלגות ייתנו דעתם על כך בקמפיינים שלהם לקראת הבחירות הקרובות ושהממשלה שתקום תעניק את מלוא הדחיפה, הסיוע והגיבוי לכך.
התרעות פיקוד העורף