לא מדובר בתקריות בודדות או בגלים חולפים; מדובר במערכת מאורגנת ואלימה של התנכלויות, רדיפות ואלימות פיזית ומילולית המכוונות כלפי כל מה שנראה, נשמע או מזוהה עם יהודי או ישראלי. סיבת העומק לתופעה מורכבת זו היא שילוב הרסני בין הקצנה מוסלמית, פעילי ימין או ניאו־נאצים ושמאלנים קיצוניים “שוחרי שלום", המזינים זה את זה ברשתות החברתיות.
הזרז המיידי הוא מנגנון תעמולה אנטי־ישראלית ואנטי־ציונית משומן ומבריק, שהצליח לקבע בדעת הקהל העולמית, ובפרט בקרב הציבור האמריקאי מתחת לגיל 50 והציבור האירופי, את הנרטיב שלפיו מדינת ישראל היא שורש כל רע, מחוללת ג'נוסייד והמקור לחוסר היציבות העולמית.
אפשר להאשים את התעמולה אך אי אפשר להתעלם מן האמת הכואבת: דעת הקהל הבינלאומית נפלה כפרי בשל לידי מתנגדינו, ולא בכדי תגובתה של ההסברה הישראלית הייתה ועודנה רפה, אנמית ופעמים רבות בלתי קיימת, כאשר אל מול שיטפון מתוכנן היטב של דיסאינפורמציה ניצבת מערכת ישראלית מפוררת, קצרת רואי ונטולת אסטרטגיה ותקציבים.
תדמיתה של מדינת ישראל בעולם הידרדרה לשפל חסר תקדים, והשתיקה ההסברתית פינתה את הבמה לעלילות הדם המודרניות. התוצאה אינה מצטמצמת לזירה הדיפלומטית בלבד. המחיר הנגבה בשטח הרסני בהרבה. המסיכה האנטי־ציונית הוסרה כמעט לחלוטין, ותחתיה התגלו פניה המוכרות של האנטישמיות הטהורה. הפחד לשוחח בעברית ברחוב האירופי, החרדה מפני ענידת סממנים יהודיים או ישראליים בחו"ל וההסתגרות של התיירים הישראלים, כל אלה הפכו לשגרת יומו של כל מי שמבקש בסך הכל להתהלך בחופשיות בעולם הגדול.
עבור יהדות התפוצות מדובר באירוע אסטרטגי מכונן: הקהילות היהודיות בעולם הרחב ובתי חב"ד, שהיו במשך עשרות שנים גשר איתן בין ישראל לעולם, מוצאים עצמם כעת בקו החזית. בודדים, חשופים ומותקפים. האנטישמיות המשתוללת מעמידה בסכנה ממשית את אורח חייהם, את ביטחונם ואת יכולתם להפגין את זהותם היהודית או הציונית או הישראלית בגאווה.
מדינת ישראל נוסדה כדי לשמש מקלט, מגן ובית לעם היהודי כולו, אבל היא אמורה להגן על בניה גם מחוץ לגבולותיה. אם נמשיך להתעלם מהזירה התודעתית ולהפקיר את ההסברה, נגלה במהרה שאיבדנו לא רק את דעת הקהל העולמית אלא גם את עורק החיים המקשר אותנו לאחינו בתפוצות. היקיצה חייבת להגיע מיד, כעת, בטרם יירד המסך על הביטחון האישי של כל יהודי וישראלי ברחבי תבל.
התרעות פיקוד העורף