האירוע חשף את עומק השבר סביב סוגיית הריבונות ואת התלות השברירית בין מדריד לרבאט. העובדה שמרוקו אינה מכירה בריבונות הספרדית במובלעות ודורשת את השבתן הופכת אותן לסלע מחלוקת מתמשך זה עשרות שנים. כך, למשל, במאי 2021 נכנסו כ-8,000 מהגרים לסאוטה בעקבות מתיחות חריפה בסוגיית סהרה המערבית, לאחר שספרד אפשרה טיפול רפואי למנהיג חזית פוליסריו.
מעבר לפגיעה באמון בין מרוקו, ספרד והאיחוד האירופי, סאוטה ממוקמת במצר גיברלטר - עורק מסחר מרכזי ואחד הצמתים הגיאו-אסטרטגיים הרגישים בעולם. כל טלטלה באזור מעוררת מיד חששות בנוגע לביטחון אירופה, לשרשראות האספקה של נאט"ו ולביטחון נתיבי השיט בים התיכון, במיוחד בתקופה שבה המתיחות הגיאופוליטית גוברת.
בין אירופה לארה"ב
עבור מרוקו זהו חלון הזדמנות: ברבאט מזהים את חולשתו הפוליטית ומבינים כי הפעלת הלחץ בגבול היא טקטיקה מדינית אפקטיבית במיוחד הן מול אירופה והן מול ארה"ב. כל זאת בזמן שהאירוע עצמו ממשיך להוות אתגר הומניטרי ומבחן לביטחון הגבולות.
להתפתחויות הללו יש השלכות ישירות על ישראל, במיוחד לנוכח מעמדה של מרוקו בזירה האירופית-מוסלמית, המתיחות מול ספרד והרגישות הנלווית להסכמי אברהם. המשבר מדגיש את חשיבותה של מרוקו כאחת הכלכלות החזקות באפריקה וכמרכז לוגיסטי ותעשייתי (בעיקר בתחומי הרכב והתעופה, בזכות נמל טנג'יר מד) עם תמ"ג של 182.3 מיליארד דולר וצמיחה של 4.8% ב-2025.
מרוקו, ציר המקשר בין אפריקה לאירופה ובין הים התיכון לאוקיינוס האטלנטי, נתפסת כשותפה יציבה, פרגמטית ופרו-מערבית. כל פגיעה במעמדה מול ספרד או דחיפתה לנקיטת קו מגננתי קשוח עלולות לעודד חלקים בציבור המרוקאי לאמץ נרטיבים אנטי-מערביים - תזוזה שעלולה לערער את האיזון העדין ביחסי רבאט-ירושלים ולפגוע במרחב הפעולה הדיפלומטי של ישראל וארה"ב.
במקביל, מרוקו ממשיכה לבסס את מעמדה כמעצמה אזורית בתחום האנרגיה המתחדשת - כפי שממחיש הסכם המימון של הבנק העולמי בהיקף של 265 מיליון דולר שנחתם ביולי האחרון - ותוך שהיא עוברת טרנספורמציה דיגיטלית ושדרוג תשתיות נרחב לקראת מונדיאל 2030.
בחוכמה ובדיסקרטיות
מנגד, אם ההנהגה המרוקאית תמשיך לראות בנורמליזציה מנוף לחיזוק מעמדה הבינלאומי, למשיכת השקעות זרות בתחומי האנרגיה והתשתיות ולביסוס תפקידה האזורי, השותפות עשויה להתרחב ולהעמיק. עבור ישראל, מרוקו היא עוגן מרכזי בצפון אפריקה ושותפה אסטרטגית בעלת חשיבות גוברת.
ניהול סיכונים אחראי מחייב מעקב צמוד אחר הדינמיקה הפנימית במרוקו והמתחים האזוריים - לרבות מול ספרד והאיחוד האירופי - התאמת מסרים דיפלומטיים, גיוון ערוצי שיתוף הפעולה ושימור רגישות גבוהה כלפי דעת הקהל המקומית. העמקת המשבר עלולה להאיץ את התחזקות הימין ביבשת ולהחריף את השיח בסוגיית ההגירה, דבר שעשוי להשפיע בעקיפין על אופי השיח האירופי כלפי ישראל ועל מורכבות הזירה המדינית.
חרף תיאוריות הקונספירציה והספקולציות בתקשורת בנוגע ל"מעורבות ישראלית" במשבר, על ישראל למנף את מיקום האירוע ותזמונו כדי להבליט את מרוקו כעוגן אזורי של יציבות. זהו חלון הזדמנויות להרחבת שיתופי פעולה קונקרטיים בתחומי הביטחון (ישראל, ספקית הנשק השנייה בגודלה לממלכה אחרי ארה"ב, אחראית לכ-24% מהרכש הביטחוני שלה בשווי כולל של כ-2 מיליארד דולר מאז 2021), הסייבר, התשתיות, הטכנולוגיה, המים והחקלאות - צעדים שיבססו את האינטרסים האסטרטגיים העמוקים ואת הזיקה ההיסטורית המשותפת בין שתי המדינות.
עם זאת, על ירושלים לפעול בחוכמה ובדיסקרטיות מרבית. מהלכים שקטים מאחורי הקלעים ישמשו רשת ביטחון ליציבות השלטון המרוקאי, יגנו על ההשקעות הזרות ועל פרויקטי התשתיות הישראליים בשטח. במקום להסתפק בהצהרות מתוקשרות, על ישראל ליצוק תוכן מעשי לתוך היחסים דרך מיזמים אזרחיים וכלכליים המשפיעים ישירות על הציבור המרוקאי ומחזקים את הלגיטימציה לשיתוף פעולה.
בטווח הארוך, היכולות לנצל הזדמנויות דווקא בתוך תקופה של משבר ואי-ודאות ולבנות שותפויות עומק שאינן תלויות בתנודות פוליטיות הן שיבטיחו את עמידות הסכמי אברהם ויהפכו את מרוקו מציר אזורי חשוב למשענת אסטרטגית יציבה, בלתי ניתנת לערעור וקריטית לביטחונה הלאומי של ישראל.
התרעות פיקוד העורף