השריפה שכ"ץ הצית בערוץ 14 ממשיכה לבעור בתוך צמרת צה"ל | נחמן שי

שר הביטחון מסיים קדנציה של שנתיים עם אפס הישגים, אך עם אין-ספור הצהרות יהירות ללא כיסוי, עימותים עם צמרת צה"ל, התחנפות למתנחלי יו"ש והצבעה נגד החוק למעצר עריקים חרדים, בניגוד מוחלט לעמדת הצבא

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
ישראל כ"ץ, אייל זמיר
ישראל כ"ץ, אייל זמיר | צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
4
גלריה
ישראל כ''ץ, דדו בר כליפא, אייל זמיר
ישראל כ''ץ, דדו בר כליפא, אייל זמיר | צילום: פלאש 90

הכל יודעים כי לא זאת הייתה הסיבה לכך. ההפך. הגרי ביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר. הוא הצליח לשמר, על גבי הריסות האמון בין העם לבין המנהיגות המדינית והצבאית, מידה של אמון שהיה חיוני כל כך בעת מלחמה. הוא היה שקול, אמין ומקצועי. כל זה היה לצנינים בעיני ראש הממשלה וממילא לעושה דברו, שר הביטחון.

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי
דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי | צילום: דובר צה''ל

לפי המודל של המשטרה

תהיה דעתו של זמיר על הגרי אשר תהיה, הוא היה חייב לעמוד על דעתו. מרגע שוויתר במבחן הראשון, נפרצה הדרך. כ"ץ החל לבחוש בקדירה הציבורית כפי שקודמיו לא העזו לעשות. לכאורה, כדי להבטיח כי הדור שכשל במלחמה לא יתקדם, אך הלכה למעשה כדי לקדם את מי שנשא חן בעיניו ואשר שידר נכונות ללכת בדרכו.

שניהם נכנסו לתפקידם באיטיות, ביסודיות ועשו את עבודתם נאמנה. לימים היה רבין לראש ממשלה, וארנס, שאהב מאוד את תיק הביטחון, חזר אליו פעמיים. ארנס ורבין הכירו את עומק החשיבות של ביטחון ישראל, את משקלה של כל מילה ואת הרגישות של כל מעשה, והיו זהירים להפליא. זה לא פגע, כמובן, בתפקודם ובהצלחתם. ארנס זכה במקום הראשון בפריימריז, ורבין כאמור המשיך והיה לראש ממשלה.

אלה היו מודלים ראויים לחיקוי. אבל כ"ץ החליט שהוא יהיה המודל של עצמו. הוא הצהיר אין-ספור הצהרות יהירות, פתח וסגר את שערי הגיהינום פעמיים בשבוע בסגנון נמלץ, הפריע לרמטכ"ל על כל צעד ושעל, ולבסוף, מי היה מאמין, שר הביטחון של מדינת ישראל מצביע בכנסת בעד חוק שמונע מעצר עריקים חרדים, רק חרדים. בניגוד גמור לעמדת הצבא.

שר הביטחון ישראל כ''ץ באקספו
שר הביטחון ישראל כ''ץ באקספו | צילום: אבשלום ששוני

האם העברייה מודאגת

כ"ץ התיישב יפה בנישה הזאת, היא הייתה נוחה לו. פה ושם הוא עמד על כך שהודעות לעיתונות תצאנה בשם ראש הממשלה ובשמו. לגופו של עניין, כשמסתכלים על קדנציה של שנתיים, אי אפשר למצוא הישג של ממש, דבר שאיתו יוכל ללכת לציבור כולו או לציבור המפלגתי שלו עצמו.

אופס, פגענו בנקודה. משרד הביטחון כמקפצה לראשות הממשלה ב"יום שאחרי". "היום שאחרי" בליכוד הוא היום שאיננו נגמר, שהשמש אינה שוקעת בו. נתניהו מוליך אחריו קבוצת טוענים לכתר, שפלי קומה וצנועי לכת. הם כולם מבטיחים שיתמודדו ב"יום שאחרי", שלעולם אינו מגיע. בינתיים שערם האפיר, והאור בעיניהם כבה. כמה אפשר לחכות.

אולם, רבותיי, העניין לחלוטין אינו עתידו האישי של השר כ"ץ. מבחינתי מה שקובע הוא כי ישראל, הנתונה במצב של מלחמה מתמשכת והולכת, חווה סכסוך מר בצמרת המדינית-ביטחונית, צופה בדאגה במלחמות אלופים ובמהומה רבתי. על כך מופקד כ"ץ.

תגיות:
צה"ל
/
שר הביטחון
/
הרצי הלוי
/
פיקוד מרכז
/
אבי בלוט
/
ישראל כץ
/
דדו בר כליפא
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף