הצטרפותה של סעודיה להסכמי אברהם עשויה להיות אחד ההישגים המדיניים החשובים ביותר בתולדות ישראל. נורמליזציה עם הממלכה הגדולה והמשפיעה בעולם הערבי עשויה לשנות את פני המזרח התיכון, לפתוח נתיבי מסחר חדשים, לחזק את המחנה המתון מול איראן ולהעניק לישראל לגיטימציה חסרת תקדים באזור. אבל יש מחיר אחד שאסור לישראל להסכים לשלם תמורת ההישג הזה.
מתן אפשרות לסעודיה לפתח יכולת עצמאית להעשרת אורניום צריכה להדליק נורה אדומה בירושלים. לפי רויטרס, ההסכם אינו מחייב אותה לאמץ את הפרוטוקול הנוסף של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, המאפשר פיקוח חודרני יותר, לרבות גישה לאתרים בלתי מוצהרים. בכך הוא שונה מהותית מההסכם שעליו חתמה ארה"ב עם איחוד האמירויות, שבמסגרתו אבו דאבי ויתרה על העשרה ועיבוד מחדש של דלק גרעיני.
אין פסול ברצונה של סעודיה להקים כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. מדינות רבות עושות זאת, וסעודיה מבקשת לגוון את מקורות האנרגיה שלה במסגרת חזון 2030. הבעיה מתחילה במקום אחר: העשרת אורניום אינה הכרחית להפעלת תחנות כוח גרעיניות. ניתן לרכוש דלק גרעיני ממדינות אחרות, כפי שעושות מדינות רבות בעולם.
ההבדל בין כור גרעיני אזרחי לבין יכולת העשרה עצמאית הוא קריטי. הטכנולוגיה המשמשת להעשרת אורניום לרמה נמוכה עבור כורים יכולה – אם מתקבלת החלטה פוליטית ואם קיימת התשתית המתאימה – לשמש גם להתקדמות לעבר חומר בקיע לנשק. לכן הוויכוח אינו על זכותה של סעודיה לאנרגיה גרעינית, אלא על השאלה מדוע היא זקוקה למרכיב הרגיש ביותר במחזור הדלק הגרעיני.
החשש אינו תיאורטי. יורש העצר מוחמד בן סלמאן כבר אמר בעבר בפומבי שאם איראן תשיג נשק גרעיני, גם סעודיה תצטרך להשיגו. דווקא לאחר העימותים עם איראן והמאמצים למנוע מטהרן להתבסס כמדינת סף גרעינית, יהיה קשה להסביר מדוע יכולת העשרה שנחשבת מסוכנת באיראן, הופכת לפתע לגיטימית כאשר מדובר בסעודיה. ישראל אינה יכולה לבסס את מדיניות הביטחון שלה על השאלה מי יושב היום בארמון בריאד. משטרים משתנים, מנהיגים מתחלפים ובריתות מתהפכות.
הסכנה הגדולה עוד יותר היא אפקט הדומינו. אם סעודיה תקבל הכשר אמריקאי להעשרת אורניום, מדוע שטורקיה תוותר על יכולת דומה? מדוע שמצרים תסכים להישאר מאחור? קהיר כבר מקימה באל־דבעה ארבעה כורים גרעיניים בסיוע רוסי בהספק כולל של כ־4,800 מגה ואט. מדינות נוספות באזור יוכלו לטעון כי אם ריאד רשאית לשלוט במחזור הדלק שלה, אין סיבה שהן יהיו תלויות באספקת אורניום מועשר מבחוץ.
גם מדינות המפרץ האחרות יבחנו מחדש את מצבן. כך עלול להיווצר מרוץ שבו אף מדינה אינה מכריזה שהיא מבקשת פצצה, אך כל אחת שואפת להחזיק בתשתית שתאפשר לה להתקרב אליה בעת הצורך. זהו אולי התרחיש המסוכן ביותר: לא מזרח תיכון עם מעצמה גרעינית אחת, אלא אזור שלם של מדינות סף, שבו החלטה של מנהיג אחד עלולה לגרור בתוך זמן קצר החלטות דומות אצל שכנותיו. מכאן הדרך למזרח תיכון שבו כמה מדינות מחזיקות ביכולת סף גרעינית עלולה להתקצר.
אפשר לדמיין אזור שבו איראן, סעודיה וטורקיה מחזיקות כל אחת בתשתיות המאפשרות לה להתקרב במהירות יחסית לנשק אם תתקבל החלטה מדינית. גם מצרים עלולה בשלב מסוים לבחון מחדש את מדיניותה. במקרה כזה, לא יהיה עוד מדובר רק במרוץ חימוש קונבנציונלי, אלא במערכת של חשד הדדי, שבה כל משבר אזורי עלול לקבל ממד גרעיני.
מבחינת ישראל זהו שינוי אסטרטגי מסוכן. במשך עשרות שנים ביקשה ישראל למנוע היווצרות איום גרעיני עוין במזרח התיכון. האפשרות של ריבוי מדינות סף היא מסוכנת לא רק בשל כוונותיהן הנוכחיות – אלא משום שהצנטריפוגות, התשתיות והידע נשארים גם כאשר ממשלות משתנות.
תומכי ההסכם יטענו כי דווקא שיתוף פעולה אמריקאי הוא הדרך הטובה ביותר לפקח על התוכנית הסעודית. יש בכך היגיון. אם ריאד תפנה לסין או לרוסיה, יכולת ההשפעה האמריקאית עלולה להיות קטנה יותר. אבל הפתרון אינו התנגדות לתוכנית גרעין אזרחית סעודית. הפתרון הוא אימוץ המודל של איחוד האמירויות: כורים – כן, העשרת אורניום ועיבוד מחדש – לא. פיקוח בינלאומי מחמיר – בהחלט. ישראל צריכה לומר זאת גם לידידתה הגדולה ביותר, ארה"ב.
שלום עם סעודיה הוא יעד אסטרטגי חשוב. הוא עשוי ליצור ציר חדש של מדינות מתונות, לחזק את הכלכלה הישראלית ולהעמיק את בידודה של איראן. ישראל צריכה לעשות מאמץ גדול כדי להגיע אליו. אבל הסכמי שלום נחתמים עם ממשלות, יכולות גרעיניות נשארות לדורות.
אם המחיר להצטרפות סעודיה להסכמי אברהם הוא השלמה ישראלית עם העשרת אורניום על אדמת הממלכה, על ישראל להיות מוכנה לומר לא. עדיף להמתין עוד כמה שנים לנורמליזציה עם ריאד מאשר להתעורר בעוד עשור למזרח תיכון שבו שלוש או ארבע מדינות נמצאות במרחק החלטה פוליטית מיכולת גרעינית צבאית.
הסכם אברהם נוסף יהיה הישג היסטורי. מניעת מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון היא צורך קיומי. כאשר שני היעדים מתנגשים, אל לישראל להתבלבל ביניהם.
התרעות פיקוד העורף