אבל לאחרונה מפלגות האופוזיציה הציוניות מתייצבות בסקרים על 60 מנדטים, עם דינמיקה ברורה לכיוון 61 ומעלה - והסיסמה "אין לכם ממשלה בלי מנסור עבאס" מתחלפת בבית היוצר של יונתן אוריך בסיסמה "אין לכם ממשלה בלי יאיר גולן". מכאן והלאה שרשרת הנימוקים: מפלגת הדמוקרטים דוגלת בהקמת מדינה פלסטינית בשטחי יו"ש או בחלקם ובפינוי חלק מהיישובים. המשמעות היא שכל מי שעתיד לשבת בקואליציה עם יאיר גולן תומך בהקמת מדינה פלסטינית ובפינוי יישובים ביו"ש. מכאן, כל ממשלה שבה שותף יאיר גולן היא ממשלת שמאל שתפעל לפינוי יישובים והקמת מדינה פלסטינית.
שיעור באזרחות
להלן שיעור מקוצר באזרחות - תעבירו לאלה המזלזלים בלימודי ליב"ה. ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית. משמעות המושג היא: יו"ר מפלגה פוליטית שמצליח לגייס רוב בכנסת מקים ממשלה שנשענת על רוב פרלמנטרי. קוראים לזה קואליציה. ראשי מפלגות שמרכיבות את הקואליציה מנסחים קווי יסוד והסכמים קואליציוניים, וממשלה חדשה יוצאת לדרך. זאת השיטה.
חיפוש מהיר בגוגל מעלה מסמך שהציג את קווי היסוד של ממשלת בנט־לפיד. המסמך מכיל 30 סעיפים, כולל סעיף שמבטיח כי הממשלה תגביל כהונה של ראש ממשלה לשתי קדנציות, סעיף שאיילת שקד פעלה לטרפד את ביצועו והמבין יבין מדוע. אבל לא, גם אם תחפשו בנרות, גם אם תעברו על הרשימה בזכוכית מגדלת, לא תמצאו אף סעיף שמזכיר מדינה פלסטינית או מגלם בתוכו מחויבות כלשהי לתהליך מדיני.
קווי היסוד רובם ככולם עוסקים בסוגיות חברתיות־כלכליות ובהחזרתה של מדינת ישראל למסלול של יציבות. זאת הקואליציה שבה ישבו העבודה ומרצ - שתי המפלגות אשר התמזגו למפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן.
זאת ועוד. אוריך אינו מעודכן, אך מפלגת העבודה לדורותיה ועל שלל מנהיגיה דגלה בתהליך מדיני ובהקמת מדינה פלסטינית. עקרונות המפלגה לא מנעו מבנימין נתניהו לשבת עם מפלגת העבודה בקואליציה בשנים 2009־2011. גם כשאהוד ברק פרש בינואר 2011 מסיעתו שהתנגדה להמשך השותפות והקים את סיעת העצמאות, הוא לא ויתר על השקפתו המדינית.
ואילו ב־2020 נתניהו הקים ממשלה עם בני גנץ ועם עמיר פרץ, ששימש בשנה ההיא כיו"ר מפלגת העבודה. נכון, פרץ נתן עדיפות ברורה לסוגיות חברתיות־כלכליות על פני אלה המדיניות, אך העבודה בהנהגתו לא התכחשה למשנתה המדינית, שכללה הקמת מדינה פלסטינית בשטחי יו"ש ופינוי חלק מהיישובים היהודיים.
שיעור בבישול
מותר, ולעיתים אפילו מומלץ, להוסיף חומץ לתבשיל. טיפה של חומץ מלטשת מנה. אבל אם שופכים לסיר בקבוק שלם, חומץ מוחק את כל שאר הטעמים, והתוצאה - תבשיל דוחה ואף רעיל.
לעומת זאת, שתי מפלגות השמאל בממשלה הקודמת - העבודה ומרצ, התפשרו על שאיפותיהן המדיניות לטובת המכנה המשותף של מפלגות הקואליציה. כבר אמרנו, קווי היסוד של הממשלה הקודמת התמקדו בסוגיות אזרחיות.
ואילו הסיעות החרדיות הן המרכיב הקובע, המכתיב והמכריע בממשלה הנוכחית. מאז הקמתו של גוש הליכוד־חרדים־חרד"ל ב־2019, המפלגות החרדיות צבעו את הגוש בשחור. הממשלה הנוכחית, שהיא ממשלת הגוש, היא כל כולה חומץ. ריח פונדמנטליסטי חריף נודף מהתבשיל, כשבסיר נתחים שמנים של השתמטות, הפרדה מגדרית וביזה גלויה ומוחצנת של כספי משלם המיסים. נתניהו אפשר למפלגות החרדיות לנהל את הקואליציה.
ממשלה שתתבסס על מפלגות האופוזיציה היא קואליציית ימין, ימין־מרכז ומרכז. כל אלה הם סך של כ־50 מנדטים, עם כיוון ליותר. מפלגתו של יאיר גולן, לפי תוצאות הסקרים, הולכת להיות אחת חלקי שש. מפלגה שהיא באופן ברור במיעוט, גם כשבלעדיה אין ממשלה, יכולה לדרוש תיקים ותקציבים אך מנועה מלהכתיב מדיניות.
אבל אתם יודעים מה? מצביעי הליכוד לא רוצים לראות את יאיר גולן בממשלה? הכדור אצלם. הם יכולים להצביע למפלגות ימין שבאופוזיציה כדי להעניק לימין וימין־מרכז רוב ללא מפלגה של יאיר גולן. הם יכולים להנחות את נבחריהם לחבור לממשלה שתקום אחרי הבחירות ולהחליף את גולן בקואליציה. שיפסיקו להחרים כל קואליציה שנתניהו לא עומד בראשה. ככה פשוט.
התרעות פיקוד העורף