"ירי בתוך הנגמ"ש"? הטעות שעלולה לעלות לגוש השינוי בבחירות | יורם דורי

כמעט כל ביקורת פנימית במחנה המכונה "גוש השינוי" מוגדרת מיד על ידי חברים בו כפגיעה במחנה, כהחלשתו, כמעשה שיש להימנע ממנו, או בקיצור כ"ירי בתוך הנגמ"ש". אלא שהמציאות הפוליטית, כדרכה, מורכבת הרבה יותר.

ראשית, ראוי להזכיר שהביטוי עצמו אינו מתאר תופעה צבאית אמיתית. הפוליטיקה אימצה אותו כדי לתאר ביקורת פנימית, אך לעיתים נעשה בו שימוש להשתקת דעות שונות. "גוש השינוי" איננו מפלגה אחת. הוא מורכב ממפלגות שונות מאוד זו מזו, בעלות השקפות עולם שונות ולעיתים מנוגדות. ניסיון לכפות על כולן אחידות מסרים ואחידות מחשבה אינו רק בלתי מציאותי – הוא גם מזיק מבחינה דמוקרטית. יתרה מכך, גם מבחינה אלקטורלית אחידות מוחלטת אינה בהכרח האסטרטגיה הנכונה.

מערכת בחירות היא מאבק על קהלי יעד שונים. מפלגה אחת בגוש יכולה להדגיש עמדות שמאליות יותר ולמשוך מצביעים שאם לא יצביעו עבורה יישארו בבית משום שלא ימצאו מפלגה המשקפת במדויק את עמדותיהם. במקביל, מפלגה אחרת באותו גוש יכולה לפנות למרכז ואף לימין המתון ולנסות לשכנע מצביעים לעבור ממחנה למחנה. דווקא ההבדלים בין המפלגות יכולים להרחיב את בסיס התמיכה של המחנה כולו. כשכל המפלגות נשמעות אותו הדבר הן מתחרות על אותם קולות במקום להרחיב את מעגל המצביעים.

במערכת הבחירות לראשות הממשלה ב־1996, שבה התמודד שמעון פרס מול בנימין נתניהו, הייתה בקמפיין של פרס מחשבה אסטרטגית מעניינת: אנשי הקמפיין ביקשו ממנהיגי מרצ, יוסי שריד ויאיר צבן, לבקר את פרס משמאל. הרעיון היה פשוט: אם פרס יותקף משמאל, הוא ייראה פחות שמאלני בעיני מצביעי המרכז ויוכל למשוך אותם אליו.

המהלך הזה לא יצא אל הפועל. מנהיגי מרצ בחרו שלא לפעול בדרך זו, וההמשך ידוע: נתניהו ניצח בבחירות בהפרש זעום. את ההשלכות אנחנו חווים עד היום. אין לדעת אם ביקורת משמאל הייתה משנה את תוצאות הבחירות, אבל הדוגמה הזו ממחישה שבפוליטיקה לא כל מחלוקת פנימית היא נזק. לעיתים היא חלק מאסטרטגיה רחבה, שמטרתה הגדלת מספר המצביעים למחנה כולו.

דמוקרטיה אינה דורשת אחידות מחשבה. להפך, היא בנויה על ויכוח, על מחלוקת ועל האפשרות להציג גוונים שונים של תפיסת עולם. מי שמנסה להפוך כל ביקורת ל"ירי בתוך הנגמ"ש" אינו מחזק את המחנה שלו. הוא עלול דווקא לצמצם אותו. רצוי להפסיק לפחד ממחלוקות לגיטימיות, ולהבין שלא פעם הן אינן סימן לחולשה, אלא דווקא לעוצמה של מחנה דמוקרטי ובטוח בעצמו. תנו לשונות לנצח כי האחידות עלולה להביא להפסד נוסף.