כזכור, פרשת הצוללות (תיק 3000) הוצגה בשעתה כ"פרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות המדינה". כותרות העיתונים זעקו, והיריבים הפוליטיים מיהרו לקבוע כי נתניהו מכר את ביטחון המדינה עבור בצע כסף. בסופו של יום, העובדות ניצחו את הספין: נתניהו לא היה חשוד, והפרשה שהחלה כרעידת אדמה הסתיימה בקול ענות חלושה, ללא כל קשר לראש הממשלה.
כשקמפיין "מדינת האויב" לא תפס גובה, עברו המהנדסים לשלב ב': המצאת סיפור על העברת חומרים לקטאר על ידי יועצי נתניהו. מדובר בטענה חסרת סימוכין, שלא מופיעה באף מסמך משפטי או ראייתי הקשור לחקירות המתנהלות. אמנם החקירה החלה כבדיקה ביטחונית של השב"כ בראשות רונן בר, אך נראה שגורמים פוליטיים מנסים "לחטוף" אותה ולהפוך אותה לכלי ניגוח פוליטי, הרחק מהמטרה המקורית שלשמה הוקמה.
הקמפיין הזה נידון לכישלון מאותה סיבה שפרשת הצוללות התפוגגה: הוא פשוט לא מחובר למציאות. ניסיון לייצר "פרשה ביטחונית חמורה" יש מאין, תוך שימוש במידע חלקי ומעוות, מעיד בעיקר על ייאושם של המתכננים. הציבור הישראלי כבר למד לזהות מתי מדובר בדאגה אמיתית לביטחון המדינה, ומתי מדובר בסיפור מומצא שנועד לשרת אינטרסים פוליטיים צרים. גם הפעם, הספין יתנפץ אל מול העובדות.
התרעות פיקוד העורף